צ'רניאק ואח' נ' שראל ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה שלפניי, תשלום פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם שנכרת בין הצדדים, למכירת דירת התובעים.

רקע וטענות הצדדים:

1.בין התובעים כמוכרים ובין הנתבעים כרוכשים נחתם ביום 26.3.09 הסכם מכר למכירת דירתם של המוכרים (ההסכם שנכרת בין הצדדים בכתב יכונה להלן:- "ההסכם").

על פי תנאי ההסכם, אמורה היתה תמורת הדירה להשתלם כדלקמן:

התשלום הראשון בשיעור של 10,000 ₪ - ביום חתימת ההסכם.

התשלום השני בשיעור של 200,000 ₪ - הוא זה השנוי במחלוקת בהליך דנן- ביום 1.5.09, "בכפוף לכך שהמוכרים ימציאו לידי הקונים אישור בדבר סילוק ו/או גרירת המשכנתא ו/או אישור של הבנק הממשכן על הסכמתו לשחרור המשכנתא תמורת הפקדה ו/או תשלום סכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בנסיף 1(ב) לעיל, כפי שיצויין באישור הבנק הממשכן." (סעיף 1 לנספח התשלומים של ההסכם).

התשלום השלישי בשיעור של 110,000 ₪- עד ליום 1.6.09.

2.על פי טענת התובעים, שולם התשלום השני בשני שיעורים. השיעור הראשון בסכום של 115,000 ₪ שולם ביום 21.5.09 ואילו השיעור השני בסכום של 85,000 ₪ שולם ביום 28.5.09.

לטענת התובעים, המציאו לידי הנתבעים את המסמך המכונה "מכתב כוונות", הוא המכתב שבהתאם להסכם המכר מהווה את אישורו של הבנק הממשכן לשחרור המשכנתא הרובצת על הדירה, כנגד הסכום הנקוב בו, שעמד על הסך של כ-115,000 ₪.

המכתב הומצא לידי ב"כ הצדדים ביום 13.5.09 ומקור המכתב הומצא לטענת התובעים ביום 14.5.09. לפיכך, טוענים התובעים, כי התשלום של 85,000 ₪ שולם למעלה מ-10 ימים לאחר המועד שנקבע בהסכם לתשלום ולפיכך והיות וההסכם שבין הצדדים קובע, כי איחור של למעלה מ- 10 ימים בתשלום מהווה הפרה יסודית של ההסכם, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, דהיינו הסך של 27,720 ₪.

3.הנתבעים טוענים, כי לא הפרו את הסכם המכר. לטענתם, לאחר המצאת מכתב הכוונות, אשר הומצא לידיהם ביום 17.5.09 ולבקשת התובעת, העבירו לחשבון הבנק שלה את הסך של 115,000 ₪. הנתבעים עדכנו את עורך הדין שטיפל בעיסקה בדבר ביצוע התשלום, אלא שעורך הדין הסביר להם, כי את התשלום האמור היה עליהם להעביר לחשבון המשכנתא של התובעים. לפיכך, הסביר להם עורך הדין, כי את התשלום הבא יש לשלם באמצעותו וזאת רק לאחר שתוצג אסמכתא כדין לכך שהתשלום אמנם שולם לחשבון המשכנתא של התובעים והומצאה אסמכתא לסילוק המשכתנא.

הנתבעים העבירו לפיכך לעורך הדין את התשלום של 85,000 ₪ ביום 26.5.09 וזה העבירו לידי התובעים לאחר שנוכח לראות, כי המשכנתא אמנם סולקה.

הנתבעים טוענים לפיכך, כי לא הפרו את ההסכם ולפיכך הם פטורים מלשלם את הפיצוי המוסכם.

4.בתגובה לטענת הנתבעים, העלו התובעים טענה לפיה, העיכוב בתשלום הסך של 85,000 ₪ נבע מכוונת הנתבעים לבטל את עסקת המכר ורק לאחר שהחליטו כי הם מעוניינים לבצע העסקה, שילמו את התשלום האמור.

5.במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה העידו התובעת והנתבע. כן העיד עו"ד מוטי מויאל, הוא עורך הדין אשר ייצג את הצדדים בביצוע עסקת המכר.

לבקשתם, סיכמו הצדדים בכתב.

דיון והכרעה:

6.אחר ששמעתי את הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים לא הרימו הנטל להוכיח, כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית המזכה בתשלום הפיצוי המוסכם ולפיכך, דין התביעה להידחות.

7.עיקרה של המחלוקת בין הצדדים נוגעת למועדי המצאת המסמכים על ידי הצדדים ולמועדי התשלום ששולם על ידי הנתבעים.