צ'יצ'ולין נ' גונן ואח'

פסק דין

1.לפניי בקשת הנתבעים (להלן:- "הנתבעים" או "המבקשים") לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין, מהטעם כי בין הצדדים התנהל הליך והוכרע בגין אותה עילה ממש.

לבקשה צורף פסק דין שניתן ע"י כב' הרשמת הבכירה רנה הירש ביום 27/1/13 בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (להלן:- "פסק הדין").

2.התובע (להלן:- "התובע" או "המשיב") נדרש להשיב לבקשה אך חרף חלוף המועד טרם נמסרה התייחסותו.

3.ביום 31/12/11 ארעה תאונת דרכים בין רכבם של המבקשים לבין רכבו של המשיב, עת הרכב היה נהוג על ידי נתבעת מס' 2 היא המבקשת מס' 2. לפי האמור בבקשה, ביום 20/6/12 הגישו המבקשים נגד המשיב בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון תביעת פיצויים בשל נזקי רכוש, בגין התאונה. ביום 27/1/13 ניתן פסק-דין בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון על ידי כב' הרשמת הבכירה רנה הירש, המקבלת את גרסת המבקשת – ואלו דברי הרשמת הבכירה בפסק הדין בפרק דיון והכרעה:

" לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ..."

עוד קבעה כב' הרשמת הכירה, כי לא ניתן לייחס למבקשת מס' 2 אשם תורם, כאמור בפסק הדין:

"לאחר ששקלתי את טענות נציג הנתבעת 2, הגעתי למסקנה כי אין במקרה זה מקום להטיל על התובעת אחריות תורמת כלשהי לאירוע. קיבלתי את גרסת התובעת שדלת רכב הנתבע נפתחה תוך כדי נסיעתה בסמוך אליו כשלא היה בידה למנוע את התאונה, הדלת נתקעה ברכבה ובהמשך נסיעתה נמעכה הדלת ונלחצה פנימה. אינני מקבלת את הטענה כי לא היה בידי התובעת לראות את דלת הנהג ברכב התובע בשל העמדתו בזווית מסוימת כלפי המדרכה, כאשר אין חולק שרכב התובעים היה במקביל לרכב הנתבע בעת הפגיעה, ובשלב זה לא היה כל קושי לראות את דלת הנהג ברכב הנתבע, ואם היתה פתוחה – היה הדבר נראה בבירור."

4.בענייננו, מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט לתביעות קטנות ובית המשפט העליון התייחס לסוגייה זו, ברע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (מיום 20.10.2006 ) כך:

במישור הנורמטיבי, ככל שהמדובר בהשתק פלוגתא, לדעתי במתח ובאיזון שבין המציאות המשפטית שבה כבר הוכרע הדין בפלוגתא בה מדובר, לבין השוני שבדרכי תפקודו של בית המשפט לתביעות קטנות לעומת בית משפט השלום ה"רגיל" – מכריעה הכף הראשונה. דבר זה נובע ממדיניות שיפוטית ראויה ומן השכל הישר. לא יתכן שהחלטת בית משפט מקצועי, שהוא חלק ממערכת בתי המשפט של המדינה, שהתובע הגיש תביעה בו בעיניים פקוחות, ובית המשפט שמע את הצדדים, עיין בחומר שלפניו, שקל והכריע את הדין, תהא כלא היתה – וניתן יהא לפתוח מחדש את הספר כאילו עולם כמנהגו הקודם נוהג. צדק אינו רק צדקו של צד אחד, אלא של כולי עלמא."

5. אחר עיון בתובענה במקרה דנן, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן לאחר שעיינתי בפסק הדין בתיק האחר אשר הכריע בפלוגתה נשוא התובענה שלפניי, בה דחה את גרסת התובע, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל בקשת הנתבעים ולהורות כי פסק הדין שניתן בתיק האחר מהוה מעשה בית דין ומשכך דין התביעה להידחות.

6.אני מורה לפיכך על דחיית התביעה.

בשים לב לכך שהמשיב לא הגיב לבקשה ובשים לב לכך שמלכתחילה פנו המבקשים אל המשיב בבקשה לדחיית התביעה ללא הוצאות בהסכמה, מצאתי מקום לחייב את המשיב בהוצאות בסכום של 600 ₪.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ג, 15 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: