צ'אפי(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

פסק דין

1.בפניי תביעה על סך 450 ₪. התובע טוען בכתב התביעה כי ביום 6.3.13 הועבר יחד עם האסירים הביטחוניים מכלא שיטה לכלא גלבוע, ובמעמד המעבר לקחו ממנו אוזניות אלחוטיות, וכשחזר לכלא לא החזירו לו את האוזניות.

2.בכתב ההגנה נטען כי התובע לא הוכיח שהיו ברשותו אוזניות אלחוטיות, או כי רכש אותם בין כותלי הכלא, ולא הציג כל קבלה או הוכחה אחרת על רכישת מכשיר זה.

עוד נטען כי פקודת נציבות 04.33.00, קובעת איזה ציוד מותר לאסיר להחזיק ואת הדרך לרכישתו, ומעיון בנספח א' לאותה פקודה עולה כי אוזניות אלחוטיות ניתנות לרכישה אך ורק במרכז המכר בשב"ס, ולא ניתנות להכנסה דרך משפחות או מחוץ לכותלי הכלא.

3.הנתבעת טוענת כי מעיון בדו"ח הרכישות של התובע במרכז המכר החל משנת 2006, עולה כי התובע מעולם לא רכש את המוצר הנטען, כך שטענתו שהיו לו אוזניות אלחוטיות אינה נכונה.

עוד טענה הנתבעת, כי בהצהרת התובע מיום 6.3.13 במעמד העברתו משיטה לגלבוע, חתם על הצהרת אסיר שהוא לקח מהאגף והמחסן את הציוד האישי שלו כולל מכשירי חשמל, וגם מטעם זה אין לקבל את התביעה.

4.ביום 20.2.14 התקיים דיון בו שמעתי את עדותו של התובע ואת עדות מנהל האגף, מר איציק מכלוף, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

5.התובע מסר כי הוא אסיר ביטחוני הנמצא באגף האסירים הביטחוניים, וכי אסור לאסירים הביטחוניים ליצור קשר עם אנשים שב"ס או לגשת באופן אישי למרכז המכר או לקנטינה של הכלא, וכי יש בתוך האגף שלהם סידור מיוחד בהסכמת שב"ס, לפיו האסירים הביטחוניים מבצעים את הרכישות באמצעות הדובר או האחראי על התקציב שמבצע קניות מרוכזות ממרכז המכר בכלא עבור כל האסירים הבטחוניים, לתוך הקנטינה הפנימית של האגף, ומשם האסירים רוכשים את המוצרים.

6.התובע מסר כי עם המעבר שלו לכלא גלבוע נתבקש הוא לקחת את חפציו האישיים למעט מכשירים חשמליים, אשר ביקשו מהם להניח בתוך קרטון גדול, תוך הבטחה שיעבירו להם את זה לגלבוע. המכשירים לא הועברו לגלבוע, והובטח להם כי יוחזרו אליהם בחזרתם לכלא שיטה.

לאחר שחזר התובע לכלא שיטה, הופתע לגלות שיש קרטון במשרד מנהל האגף, מר זאהר פארס, שם היו מכשירים שבורים ומקולקלים, ושם מצא התובע את האוזניות האלקטרוניות שלו מסוג "סוני" שבורות, הוא התווכח עם מנהל האגף, ומנהל האגף אמר לו "תלך תגיש תלונה", וכך עשה התובע.

התובע הודה שחתם על טופס קבלת כל החפצים האישיים מהאגף ומהמחסן בעת מעברו לגלבוע, והוא מסר כי הוא חתם תוך כדי הבטחה מצד שב"ס כי יעבירו את המכשירים לגלבוע, ולא העבירו.

בחקירתו הנגדית הוסיף התובע כי הוא העדיף לחתום על הטופס כי אחרת הוא יינזף על ידי אנשי שב"ס, והוא רוצה שלום ולא רוצה בעיות.

7.באשר לטענת הנתבעת כי על פי דו"ח הקניות שלו הוא לא רכש ממרכז המכר את האוזניות הללו, מסר התובע כי אחראי על התקציב של האסירים הביטחוניים הוא שמבצע רכישות כלליות עבור האסירים, תוך כדי שימוש בכל התקציבים שלהם, וכי דו"ח הרכישות אינו משקף נכונה את הרכישות של כל אסיר בתוך האגף, היות ויכול להירשם בדו"ח למשל רכישה של 200 קופסאות טונה על שם אותו אסיר באותו חודש, והדבר אינו מציאותי, וכי הנתבעת אינה מגלה את כל האמת בעת שהיא מעלה טענה זו, תוך כדי ידיעה שהטענה לא נכונה.

אותו עד בחקירתו הנגדית מסר כי אין לו מסמך על אותה רכישה, וכי המסמכים נמצאים ברשות הנתבעת והיא בוחרת לא לגלות אותם, וכי הדובר או האחראי על התקציב הוא שקנה את האוזניות האלחוטיות בקנייה מרוכזת, ואילו התובע קנה את האוזניות בקנטינה הפנימית של האגף.

8.עד ההגנה, מר איציק מכלוף, אישר כי הוא לא היה מנהל האגף של האסירים הביטחוניים, אך הוא היה אחראי על העמדה של בדיקה של מוצרי חשמל, וכי הבדיקה נעשית על ידי חשמלאים מקצועיים וכי המכשירים שעברו "שיפוץ" או "שינוי" לא הוחזרו לאסירים, יחד עם זאת, אישר הוא כי הוא לא היה נוכח באגף 7, של האסירים הביטחוניים, במעמד החזרתם לכלא שיטה.

9.תמוה בעיניי כי הנתבעת לא מצאה לנכון להביא לעדות את מנהל האגף של האסירים הביטחוניים במועדים הרלוונטיים, מר זאהר פארס, אלא בחרה לקרוא לעדות מנהל אגף אחר שאינו קשור בכל מה שקרה עם האסירים הביטחוניים בעת העברתם לכלא גלבוע ובחזרה לכלא שיטה.

עובדה זו שלא מצאתי לה הסבר נזקפת לחובתה של הנתבעת, בעת שעדותו של אותו מר זאהר פארס יכולה הייתה להשליך אור על צורת ודרך רכישת המוצרים על ידי האסירים הביטחוניים באגף 7, לאשר או לסתור את טענת התובע בתיק הזה וביתר התיקים בעניין הסידור המיוחד הקבוע לאסירים הביטחוניים בכלא שיטה בעניין הקניות המרוכזות על ידי אחראי התקציב מטעם האסירים, או על ידי הדובר מטעם האסירים ממרכז המכר או הקנטינה החיצונית של בית הכלא.

אותו מר זאהר פארס יכול היה גם להשליך אור על האירועים של יום 6.3.13, על החפצים שנלקחו או לא נלקחו מהאסירים, ועל החפצים שהוחלט על השמדתם עקב שינוי שחל בהם.

10.באשר לצורת הרכישה של המוצרים והמכשירים על ידי האסירים הביטחוניים, אני מעדיפה את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעת.

דו"ח הרכישות שצורף על ידי הנתבעת לכתב ההגנה, אינו יכול לשקף את המציאות, היות והוא מראה נתונים בלתי אפשריים או הגיוניים מבחינת הקניות שכל אסיר רוכש בחודש, כמויות מזון, סבון וכו', ולא ייתכן כי אותו אסיר ירכוש כמויות מסחריות של מזון או סבון ברשות שב"ס בחודש מסוים.