פש"ר 8829-07-09 קיסר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

אין מחלוקת כי החייב בתיק זה לא עמד בהצעת ההסדר שאושרה בהחלטה שניתנה בתיק זה ביום 27.12.2012.

ביום 6.5.2015 הוגשה על ידי אחד הנושים (בנק הפועלים) בקשה לביטול ההליך בשל מחדלי החייב.

ביום 4.6.2015 ביקש ב"כ החייב ארכה להגשת תגובתו וכן ביקש ליתן צו כנגד הנושה בנק הפועלים וכנגד בעלי התפקיד להמצאת מסמכים ודוחות באשר לתוצאות בדיקת תביעות החוב שבוצעו.

ביום 14.7.2015 הגיש הנאמן תגובה מפורטת המבהירה כי סיים מלאכת בדיקת תביעות החוב וכי על החייב לשלם על פי הצעת ההסדר שאושרה סך כולל של 304,315 ₪ ומכיוון שהצטברו בקופה 148,413 ₪ עליו להעביר לקופה סך נוסף של 155,596 ₪.

הנאמן סבר שיש לקצוב מועד שעל החייב להשלים התשלום הנדרש ואם לא יעשה כן לבטל ההליך.

ביום 4.8.2015 הגיש החייב תשובה בה העלה טרוניות שונות כנגד אופן התנהלות ההליך ועתר להורות על כינוס אסיפת נושים לאחר שיבדקו הסכומים שהחייב שילם כבר על חשבון הצעתו.

לאור טענות הצדדים קבעתי דיון במעמד הצדדים וזה התקיים ביום 17.9.2015.

עובר לדיון הגיש הנאמן תשובה נוספת בה הבהיר כי הצעת החייב אושרה גם על ידי בית המשפט לאחר שהחייב הסכים לקבל דרישת הנושה הגדול בנק לאומי לתשלום דיבידנד בסך 100,000 ₪ והסכים כי רק תביעת חוב זו תבדק. לאחר שזו נבדקה חושב הדיבידנד שבהתאמה על החייב לשלם לכלל הנושים ובסופו של יום שיפר החייב הצעתו הציע לשלם 47% דיבידנד לכלל הנושים בצירוף הוצאות והצעה זו אושרה.

הנאמן טען כי לולא הסכמת החייב להציע הצעה משופרת לא הייתה הצעתו עוברת. הנאמן טען כי כשלון החייב לגייס הכספים הנדרשים לתשלום ההצעה אינה מצדיקה עריכת אסיפה חדשה גם לאור התנגדות הנושה הגדול לרדת מדרישותיו.

בדיון ביקש החייב ארכה נוספת בת 6 חודשים להפקיד הכספים שנדרש הוא לשלם על פי הצעת ההסדר.

ב"כ שאר הצדדים התנגדו לבקשה אם כי היו נכונים לתת לחייב ארכה קצרה בת 60 יום והכל כנגד הפקדת כספים נוספת בקופה.

ניתנה לחייב בסיום הדיון ארכה נוספת לשקול צעדיו. ביום 19.9.2015 ביקש ב"כ החייב הארכה לארכה זו וניתנה לו ארכה נוספת עד יום 6.10.2015.

עד מועד כתיבת החלטה זו לא ניתנה כל תגובה.

לאור כל האמור בהתחשב בעובדה כי חלפו למעלה משלוש שנים ממועד אישור הצעת ההסדר והחייב לא הצליח לעמוד בה ואף אינו מקיים שאר חובותיו בהליך אין טעם להותיר הליך זה על כנו.

לאור התנהלות החייב אין בפני כל אינדקציה כי היה ותנתן לחייב ארכה נוספת הוא יוכל לבצע ההצעה שאושרה.

לא מצאתי כל סיבה של ממש להעתר לבקשה לעריכת אסיפה נוספת ולא הובאה כל הוכחה כי אספה חדשה תשנה החלטות קודמות של הנושה. לא מצאתי גם מקום לאפשר זאת בהליך שנועד להיות הליך קצר.

לחייב ממילא שמורה הזכות להגיש בקשת חייב להכריז עליו פושט רגל.

אשר על כן אני מורה על ביטול הליך זה ודחיית הבקשה העיקרית.