פש"ר 7646-04-10 ר' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות ילדם שלה ושל המשיב 1 (להלן – החייב), וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

יצויין כי הבן הינו יליד **** היינו הוא בגיר כבן 19.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 23.6.10 והושת עליו צו תשלומים בשיעור של 500 ₪ לחודש, ואולם בשל מצבו הרפואי הופחת סך המזונות, כעבור זמן, לסך של 100 ₪.

3.ביום 14.8.01 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה המאשר את הסכם הגירושין בין הצדדים במסגרתו התחייב החייב לשאת במזונות בנו בשיעור של 12,000 ₪ וזאת עד הגיעו לגיל 21 (!)

4.לטענת המבקשת אין מצבו הכלכלי של החייב גרוע כפי שהוצהר על ידו במסגרת הליך הפש"ר וראיה לדבר שבמסגרת מעצרו שאירע לאחרונה נתפסו אצלו, כך לטענתה, 20,000 ש"ח דבר המלמד כי אין הוא מדווח על כלל הכנסותיו. עוד טוענת המבקשת כי החייב מקבל קצבת נכות בשיעור של כ- 6000 ₪.

המבקשת טוענת כי השתכרותה שלה מגיעה לסך של 10,000 ₪ לחודש ואולם היא נושאת בדמי שכירות חודשיים בסך של 6000 ₪ .

כאמור, הבן נשוא הבקשה עושה את שירות החובה שלו בצה"ל.

המבקשת עותרת לקציבת מזונות בשיעור של 6000 ₪ עבור בנה.

נציין כי המבקשת לא צירפה תלושי השתכרות שלה למרות שציינה בבקשתה כי צירפה כאלה.

5. לטענת החייב הוא נפגע קשות בתאו"ד שאירעה לו בשנת 2013, עת את איבד את הראיה באחת מעיניו ואובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומתית, ומאז הוא ובת זוגו, שאף היא מצויה בהליך פש"ר, נשענים על קצבת נכות המשולמת לו בשיעור של 4700 ש"ח לחודש (צורפו אישורים). נוכח מצבם הכלכלי הקשה אף הועמד צו התשלומים בעניינו על 100 ₪ לחודש בלבד.

6.הנאמן טען כי אין למבקשת כל עילה להגשת בקשתה שכן בנם של הצדדים הינו בגיר וממילא זכות התביעה היא שלו ולא של המבקשת. טענה זו של הנאמן יש לדחות שכן פסיקת המזונות שנפסקה ע"י בית המשפט לענייני משפחה הינה עד להגיעו של הבן לגיל 21 והחיוב המפורט בה הינו להעברת המזונות לידי המבקשת, ואם כן למבקשת עומדת הזכות להגיש בקשתה הנוכחית.