פש"ר 7560-09-15 אלון נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפניי בקשה לקציבת מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה) על יסוד מזונות ומדור בסך 3,085 ₪, שהוסכמו בהסכם בין המבקשת לבין החייב אשר קיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל-אביב ביום 7.6.2006 (להלן: ההסכם).

לטענת המבקשת, במסגרת הסכם גירושין נחתם בינה לבין החייב הסכם לפיו ישלם החייב 6,100 ₪ דמי מזונות. בהתאם להוראות ההסכם, כאשר כיום למבקשת בת קטינה אחת הסכום המשוערך עומד על 3,085 ₪. המבקשת מציינת כי הסכימה להפחית את דמי המזונות לסך 2,000 ₪ כנגד הוצאות נסיעה של החייב בבואו לבקר את ביתם הקטינה פעמיים בשבוע, לטענתה החייב לא מקיים את הביקורים והיא מסיעה את הקטינה לבית אביה. המבקשת טוענת למצב כלכלי קשה הנגרם כתוצאה מהפסקת תשלום המזונות מצד החייב בעוד היא נושאת בנטל הטיפול בשתי בנותיה, הקטינה והבגירה וכן תומכת בבנם החייל. המבקשת טוענת כי היא משתכרת כ-8,350 ₪ בחודש, לאחר הפחתת תשלומים בגין הוצאות נסיעה, ומפרטת את ההוצאות הקשורות לקטינה בסך 4,700 ₪.

החייב טוען כי הכנסותיו עומדות על סך של 6,000 ₪ מעבודתו כשכיר. לטענתו, הוצאותיו החודשיות עומדות על 8,825 ₪. החייב מציין כי אינו מצליח להגיע לביקורים אצל ביתו הקטינה משום שהוא עובד 7 ימים בשבוע במשך 11 שעות ביום. עוד מוסיף החייב כי בנם החייל מתגורר עמו והוא נושא בכל הוצאותיו וכן כי למבקשת יש רכוש ונכסים ולחייב אין כל נכס. החייב טוען כי שילם את חוב המזונות בסך 2,200 ₪ עד ליום 31.1.2016 כך שאין לדרוש חיוב רטרואקטיבי של חוב המזונות. לסיום, מבקש החייב לקצוב את מזונות הקטינה על סך 800 ₪.

המנהל המיוחד הגיש תגובתו ובה פרט את השתלשלות העניינים ואת עמדות המבקשת והחייב. המנהל המיוחד מציג את עמדתו לפיה המבקשת לא פרטה באופן מספיק את הכנסות ביתה הבגירה המתגוררת עמה ואת הוצאות כלל בני התא המשפחתי. המנהל המיוחד מצביע על כך שמדוחות החייב עולה כי הוצאותיו והכנסותיו מאוזנות כאשר הוא עומד בתשלום המזונות על סך 2,000 ₪. המנהל המיוחד סבור כי יש לקצוב מזונות באופן ארעי על סך 2,000 ₪ לחודש, זאת עד לקבלת תמונת מצב מלאה בדבר הוצאות והכנסות כלל התא המשפחתי.

המבקשת הגישה תשובתה לתגובת החייב והמנהל המיוחד. המבקשת טוענת כי מתגובת החייב עולה שהוא יכול לעמוד בתשלום החודשי המבוקש. המבקשת מצביעה על כך שמדברי החייב לפיהם הוא מועסק 11 שעות ביום במשך 7 ימים בשבוע, גם במקרה בו הוא מועסק לפי שכר מינימום, שכרו אמור להגיע לכ-8,600 ₪ בחודש. נוסף על כך, מציינת המבקשת כי החייב מועסק כמנהל מסעדה ועל כן הסכום לו הוא טוען אינו סביר, מה גם שמתוקף תפקידו מקבל החייב תשרים אותם היא מעריכה באלפי שקלים. המבקשת אף שוללת את טענת החייב לפיה הוא נושא בנטל מזונות הבן החייל וטוענת שהיא מעבירה לבן 800 ₪ מידי חודש וכן משלמת עבור צרכיו בכרטיס האשראי שלה. באשר לדירה שברשותה מבהירה המבקשת כי היא נושאת בעלות של למעלה מ-4,000 ₪ עבור תשלומי משכנתא בגינה. המבקשת מבהירה כי גם כשהיא מתנהלת בצמצום היא מסיימת את החודש ביתרת חובה. בהתייחס להערת המנהל המיוחד בדבר היעדר הפירוט על הכנסות הבת הבגירה, מתייחסת המבקשת וטוענת כי הבת השתחררה מהצבא ולאחרונה נסעה לטיול ארוך בחו"ל ואינה נמצאת בבית.