פש"ר 6626-09-14 עדי ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1. בפניי בקשה למתן הוראות (בקשה מס' 10) במסגרתה מבקשת המבקשת, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת"), להורות למנהל המיוחד לדון ולהכריע בתביעת החוב אשר הוגשה מטעמה, וכן לאשר כי היא זכאית לעכב ולפעול למימוש ערכי פדיון בסך של 6,865 ₪ (נכון ליום 5.8.15) בגין זכויותיה של החייבת בפוליסת ביטוח מנהלים.

העובדות הצריכות לבקשה

2. ביום 9.9.14 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת לבקשתה, במסגרתו מונה עו"ד שלמה הנדל לשמש מנהל מיוחד לנכסיה. כנגד החייבת הוגשו 3 תביעות חוב, כאשר תביעת החוב שהוגשה על ידי המבקשת הינה בסך של 664,418 ₪. דיון בהכרזת החייבת כפושטת רגל נקבע ליום 19.4.16.

3. מתביעת החוב שהגישה המבקשת, עולה כי ביום 22.2.12 ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 13824/08), במסגרתו חויבה החייבת לשלם למבקשת סך של 469,119 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים. עוד עולה כי ביום 19.3.14 נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור החייבת (ע"א 60041-05-12), והיא חויבה לשלם למבקשת את הוצאות הערעור, בסך של 11,800 ₪.

טענות הצדדים

4. לטענת המבקשת, קיימת לה זכות עיכבון על ערכי הפדיון בפוליסה על פי חוזה, הן מכוח הסכם ההלוואה והן מכוח מסמכי הפוליסה, אשר נחתמו באותו המועד, ביום 20.7.06. שכן, בסעיף ו' להסכם ההלוואה שנחתם בין המבקשת לבין החייבת (צורף כנספח א' לתביעת החוב), נקבע כי במידה ויינתן נגד החייבת צו כינוס תהיה המבקשת רשאית לגבות את יתרת החוב בגין ההלוואה שטרם סולקה על ידי פדיון הפוליסה. בנוסף, בפוליסת ביטוח המנהלים שנחתמה בין החייבת לבין מעסיקה באותה עת, נקבע כי לאחר קבלת ההלוואה ועד להחזרה המלא, החייבת אינה רשאית לשנות את מסלולי ההשקעה בפוליסה ו/או להעביר כספים ממסלול אחד למשנהו, וכי החברה תנכה מכל תשלום בגין הפוליסה, כל חוב המגיע לה מאת החייבת.

5. לחילופין, טוענת המבקשת כי קיימת לה זכות עיכבון על פי הדין, מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. (להלן: "חוק החוזים (תרופות)")

6. המבקשת טוענת עוד, כי הפסיקה הכירה במעמדו של העיכבון ככזה המקנה זכות בכורה לנושה בעל הזכות גם לעת חדלות פירעון של החייב, כאשר זכות העיכבון כמוה כערובה להבטחת החוב. במקרה דנן, משמשים ערכי פדיון הפוליסה של החייבת כבטוחה למבקשת עד שיסולק מלוא חובה של החייבת כלפיה.

7. למבקשת ידוע כי זכות העיכבון אינה מקנה לה את הזכות לפעול למימוש ערכי הפדיון, אלא רק את הזכות למנוע מהחייבת או מהמנהל המיוחד הבא בנעליה לממשו לטובתה, עד שיפרע החוב כלפיה, אך בענייננו, ההסכמה שבין החייבת לבין המנהל המיוחד על העמדת הפוליסות לפירעון מוקדם, היא זו המאפשרת את מימוש הכספים על ידי המבקשת. משהסכימו הצדדים לפדיון מוקדם של כספי הפוליסה וכרכו במסגרת הסכמה זו את זכותה של המבקשת להביע עמדתה ביחס לאפשרות הפירעון וקבלת טענותיה ביחס לצו המימוש, הרי שגלומה בהסכמה זו גם הסכמה למימוש הכספים לטובת המבקשת מקום בו יוכרו תביעת החוב וטענת העיכבון הנטענות על ידי המבקשת.

8. המנהל המיוחד סבור כי המבקשת אינה זכאית לעכב את ערכי הפדיון בגין זכויות החייבת, ומשכך אין לאשר את בקשתה לקביעה כי היא נושה מובטחת ובהתאם לכך גם למנוע ממנה את מימוש ערכי הפדיון. כמו כן, יש להורות למבקשת לקיים את צו בית המשפט מיום 12.7.15, המורה על העברת הכספים הקיימים אצלה לזכות החייבת, לקופת הכינוס.

9. המנהל המיוחד אינו חולק על כך שלמבקשת קיימת זכות עיכבון בערכי הפדיון, אך מתנגד להכרה בזכות עיכבון זו נוכח חדלות פירעונה של החייבת, וזאת בהסתמך על החלטת השופטת אלשיך בפש"ר (ת"א) 1001/00, בש"א 10742/00 רו"ח אפרים שמשי, כונס הנכסים של חברת סדיטק בע"מ נ' אגודה שיתופית בארות יצחק (20.2.2002, פורסם בנבו) (להלן: "עניין סדיטק"), ועל ספרו של פרופסור דוד האן בנוגע לזכויות עדיפות של נושים בהליכי חדלות פירעון.

10. המנהל המיוחד מבסס את טענתו על החלטת השופטת אלשיך בעניין סדיטק, שם נקבע כי על אף האמור בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), בהליך פשיטת רגל, לא קיימת עדיפות אוטומטית לנושה בעל זכות עיכבון על נושי החייב האחרים. תכלית זכות העיכבון מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות), נועדה להקנות למחזיק בה אמצעי לחץ וגבייה כנגד החייב עד למועד פירעון החוב הקיים. אך מרגע מתן צו הכינוס והחלת הליכי חדלות הפירעון כנגד החייב, מתנתק הקשר הישיר הקיים בין בעל זכות העיכבון לבין החייב, ובנעליו של זה האחרון נכנסים כל נושי החייב באמצעות בעל התפקיד. לפיכך, נראה כי תכלית מטרת העיכבון ליצור קלף מיקוח כנגד החייב, נעלמת כליל עם החלת הליך חדלות הפירעון וכניסת גורמים נוספים למסגרת ההליך, ולכן יש להוכיח "קשר מיוחד" בין הנושה לנכס המעוכב, אשר במקרה זה אינו מתקיים.

11. עוד טוען המנהל המיוחד, כי קביעה כי נושה הוא מובטח מקום שאין הדבר מובהק, תוביל להקטנת הסכומים הקיימים בקופת הכינוס, בעוד המגמה בהליכי חדלות פירעון היא הקטנה מנשייתם של נושים מובטחים לטובת הגדלת הסכום הקיים בקופת הכינוס לתועלת התקיימות ההליך ולהשתתפות כלל נושי החייב במסגרת ההליך. מאידך גיסא, הגדלת חלקם של הנושים המובטחים בקופת הכינוס, תייתר את הליך פשיטת הרגל מבחינת נושים רגילים עד כי יעדיפו לא להגיש תביעת חוב וכן לא להשתתף בהליך, ובכך נשמטת הקרקע תחת יסודותיו של הליך פשיטת הרגל.

12. על כן, על פי ספרו של פרופסור דוד האן (דיני חדלות פירעון (2009) בעמ' 592), יש להתנות העדפת נושה אחד לעומת יתר הנושים בכך שהיא מקדמת יעילות כלכלית כוללת או הגינות חלוקתית. המנהל המיוחד טוען כי מבקשת המבקשת לא עולה כלל איזושהי יעילות כלכלית במתן עדיפות לעיכבון אצל המבקשת, מלבד היותה המרוויחה היחידה מהמצב. יתירה מכך, מתן עדיפות לזכות העיכבון של המבקשת על זכויות שאר הנושים אף פוגעת בהגינות החלוקתית, שכן אין שוויון ביחסי הכוחות בין נושה מתוחכם וחזק כמבקשת, לבין הנושים האחרים שהינם חלשים יחסית.

13. עם כן, לטענת המנהל המיוחד, מקום שאין מתקיימים בו יעילות כלכלית ו/או הגינות חלוקתית, על בית המשפט לתת את דעתו לעיקרון היסודי בהליכי פשיטת הרגל והוא עקרון השוויון בין הנושים ולהימנע ממתן עדיפות למבקשת על נושיה האחרים של החייבת.

14. בתשובתה לתגובת המנהל המיוחד, טוענת המבקשת כי לא ניתן להסתמך על ההחלטה שניתנה בעניין סדיטק, מאחר והיא נדחתה בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון, בע"א 5789/04 המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטיקר בע"מ (10.6.2007, פורסם בנבו) (להלן: "עניין לוגיסטיקר"), שם נקבע כי אין מקום להבחנה בין "עיכבון כללי" ל"עיכבון מיוחד", וכי בהליכי חדלות פירעון יש לפעול לפי הוראות סעיף 1 לפקודה ולראות כנושה מובטח מי שמחזיק כדין בעיכבון. יחד עם זאת, יש לבחון בכל מקרה לגופו את ההצדקה לראות במי שמחזיק בידו עיכבון כנושה מובטח, ולכן המבקשת אף עתרה למתן הכרעה בעניין תביעת החוב שהגישה.

15. באשר להסתמכות המנהל המיוחד על דבריו המצוטטים של פרופסור האן, טוענת המבקשת כי לא זו בלבד שבענייננו ניתן לומר כי היעילות הכלכלית מצדיקה את מתן ההכרה בזכות העיכבון של המבקשת, שכן במקרים כאלו ואחרים ניתן היה לגלגל את אי ההכרה באותה זכות על כתפי הלווים, המבוטחים באמצעים אחרים, אלא אף בהמשך ספרו, כותב פרופסור האן כי ההלכה כיום הינה ההלכה שנקבעה בעניין לוגיסטיקר.

16. עוד טוענת המבקשת, כי אף בתזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015, הושארה זכות העיכבון ככזו המכירה בנושה המעכב כנושה מובטח בחדלות פירעון, ללא הבחנה כלשהי בקשר של המעכב עם הנכס המעוכב.