פש"ר 63338-09-14 חמוי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1.לפניי בקשה להכריז על המשיב (להלן: "המשיב") כפושט רגל וליתן צו כינוס נכסים, וכן למנות מנהל מיוחד במסגרת זו.

2.ביום 15.5.14 נחתמה התראת פשיטת הרגל כנגד המשיב. התראה זו הומצאה למשיב ביום 12.5.14. המשיב הגיש התנגדות להתראה. על פי החלטת בית המשפט מיום 19.8.08 זו נדחתה. הבסיס לדחיית ההתנגדות היה בכך שהתראת פשיטת הרגל התבססה על פסקי דין שניתנו כנגד המשיב ואשר חייבו אותו בתשלום סכומי כסף למבקשת. פסקי הדין הפכו חלוטים. יוער, כי גם בקשותיו של המשיב לעכב את ביצוע פסקי הדין נדחו על ידי בית המשפט העליון.

3.לבקשה שלפניי צורף דף חשבון מתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעקבות פסקי הדין, ממנו עולה כי יתרת החוב נכון ליום 20.8.14 עומד על כ-1,990,000 ₪.

4.פסק הדין העומד בבסיס תיק ההוצאה לפועל ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביום 18.10.12, בתיק עמ"ש 6063-05-12, במסגרתו נקבע כי על המשיב לשלם למבקשת סכום של 2,500,000 ₪ לכיסוי כל חובותיו, זאת לאור פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ולאור תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש אותו פסק דין.

5.למשיב ניתנה האפשרות לפרוע את החוב עד ליום 15.4.13, היינו תוך 6 חודשים.

6.עוד נאמר בפסק הדין, כי ככל שיימכר נכס, תשמש התמורה בראש ובראשונה לצורך פרעון החוב על פי פסק הדין, כאשר נאמר במפורש בפסק הדין כי הכוונה לנכס המשמש למגורי המשיב בבית זית. במסגרת זו, נאמר בפסק הדין, כי במידת הצורך תחתום המבקשת על כל מסמך שיידרש לצורך שעבוד הנכס כדי לממן את פרעון החוב על פי פסק הדין, תוך שהיא שומרת על זכויותיה להיפרע מהנכס.

7.לאור זאת, ברור כי מכירת הנכס בבית זית נקבעה כאפשרות לצורך פרעון החיוב שנקבע בפסק הדין.

8.המשיב טוען בתגובתו, כי לא היה מקום לפנות לבתי המשפט בבקשה להכריזו כפושט רגל, משום שהחוב נובע מהבקשה לפירוק התא המשפחתי אגב גירושין.

9.לטענת המשיב, מטרת הבקשה היא להפעיל עליו לחץ בלתי הוגן, למוטט אותו ולנקום בו.