אלאעסם נ' הכונס הרשמי

רקע והבקשה

ביום 6/9/12 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לבקשתו; על החייב הושת תשלום חודשי בסך 500 ₪;

בהחלטתי מיום 31/5/17 קבעתי:

לעניין התשלום החודשי- מאחר שהחייב לא הגיב כמועד שנקבע בהחלטתי מיום 4/4/17, עליו לשלם 1,500 ₪ לחודש, מחודש 04/2017.

לעניין הסכם שכר הטרחה בין החייב לבא-כוחו- לאחר שעיינתי בתגובת הנאמן, יעביר החייב לנאמן את העתק הסכם שכר הטרחה והחשבוניות / קבלות על התשלומים ששילם.

בבקשה נושא החלטה זו ביקש החייב:

א.לאפשר לחייב לצרף כמשיבים לבקשה בנושא הסכם שכר הטרחה, את לשכת עורכי הדין, פורום חדלות הפירעון הארצי.

ב.להורות על קבלת עמדת הכונס הרשמי או לחילופין לאפשר לחייב לצרף כמשיבה את המחלקה המשפטית של הכונס הרשמי.

ג.שבית המשפט ינמק את החלטתו מיום 31/5/17, בשני העניינים הנ"ל.

החלטה בעניין שכר הטרחה

נוכח הטענה ש"תכנית העבודה" מפורטת על גבי הסכם העבודה, אני מקבל את הבקשה לעיון מחדש, ובמקום להגיש את העתק הסכם שכר הטרחה, אני מורה לחייב לפרט, בתצהיר, את סך כל התחייבות שכר הטרחה שלו, מועדי התשלומים שבוצעו, מועדים התשלומים שעתידים להתבצע ומי שילם את שכר הטרחה.

לתצהיר יצרף החייב העתק קבלות / חשבוניות עבור התשלומים ששילם. אם מפורטים פרטים העשויים לחשוף את "תכנית העבודה" על גבי הקבלות / חשבוניות, רשאי החייב להשחיר אותם, אך ישאיר את מועד התשלום והסכום חסויים.

לבקשת החייב אפרט נימוקיי.

כאמור בהחלטתי מיום 31/5/17, אני מאמץ את נימוקי הנאמן, כי חיסיון עו"ד-לקוח אינו חל על הסכם שכר הטרחה (בין השאר בהסתמך על רע"פ 751/15, אליו הפנה הנאמן).

לכך יש להוסיף שעל חייב בפשיטת רגל להתנהל בשקיפות כלפי הנאמן ואין הוא רשאי להסתיר ממנו נתונים על התנהלותו הכלכלית. כידוע, חיסיון עו"ד-לקוח שייך ללקוח, ועל כן, על החייב לחשוף את התחייבותו הכספית כלפי בא-כוחו ואת התשלומים אותם הוא משלם, דבר המשפיע על כושר ההחזר שלו.

בבקשתו לצו כינוס, חתם החייב על כתב ויתור על סודיות, בו הצהיר: "... מוותר בזה על סודיות מידע ומסמכים בדבר הכנסותי, חובותי, הוצאותי ונכסי המצויים ביד כל גורם ... וכל מידע ומסמך אחר הנוגעים למצבי הכלכלי (להלן- המידע), אני מסכים ונותן בזאת רשות לכל אדם או גוף כלשהו ... למסור לכונס הרשמי או למי שהוסמך על ידו, את המידע".

מאחר שהנתונים שפורטו לעיל אינם מכילים את "תכנית העבודה", חל כתב ויתור על סודיות עליו חל החייב על הנתונים ביחס להוצאותיו והנוגעים למידע, והוא אינו רשאי לבטל את כתב הויתור על סודיות.