פש"ר 59170-06-14 פנסו ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, פש"ר 59153-06-14 פנסו ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

ישיבת היום הייתה קבועה לדיון בהפטרם של החייבים אשר צו כינוס בעניינם ניתן ביום 12.8.14 (לחייב) ו- 17.8.14 (לחייבת). תיק זה נדון במסגרת תיקי "רפורמה".

בדוח המסכם אשר הוגש על ידי המנהל המיוחד הוא ציין כי החייבים נשואים והורים לחמישה ילדים (18, 16, 5, 5 (תאומים) ושנה וחצי). החייבים הם ילידי שנת 1975 ומתגוררים בדירה שכורה בחולון. החייב סובל מבעייה רפואית בידו השמאלית. החייב עובד בשתי משרות (בשיפוצים אצל אחיו ושוטף מדרגות) ומרוויח כ- 6500 ₪ לחודש. החייבת אינה עובדת. עבדה עד לפני 5 שנים. הכנסות משק הבית עומדות על כ- 8,000 ₪ בממוצע. גם הוצאותיהם עומדות על סכום דומה.

מהדוח עולה כי הסתבכותם הכלכלית נבעה מכך שהחייב הקים בשנת 2000 מגרש חומרי בניין לשיפוצניקים ולאור התנהלות לא נכונה ונושים שלא שילמו החייב פנה לשוק האפור. המנהל המיוחד לא מצא כי התנהלות החייבים הייתה בחוסר תום לב במועד יצירת החובות ואף בהליך הם מתנהלים בתום לב, משלמים ומגישים דוחות כנדרש. יש לציין כי החייב היה בהליך קודם משנת 2010 במשך 3 שנים, אך ההליך בוטל בשל ניצולו לרעה והחל מאוגוסט 2014 החייב בהליך הנוכחי.

לפיכך בהמלצת המנהל המיוחד והכנ"ר, הרי שניתן להכריז על החייבים פושטי רגל והמנהל המיוחד מתמנה כנאמן.

בדוח המיוחד המליץ הנאמן כי לנוכח סכום תביעות החוב הגבוה שהוגש כנגד החייב (כמיליון שלוש מאות אלף ₪) כאשר סכום תביעות החוב שהוגש כנגד החייבת עומד על סך של כ- 234,000 ₪ (כמחציתו חופפת לחייב) ולנוכח מיצוי כושר ההשתכרות של החייבים, העדר כל נכסים מוחשיים או הוניים, למעט סך של כ- 1000 ₪ בפדיון קופת גמל של החייב; היותם של החייבים הורים לחמישה קטינים, וחוסר תועלת ממשית לנושים מהמשך ההליך בשל סכום הדיבידנד הזעיר הצפוי להם גם אם יימשך ההליך עד לתום התקופה המומלצת על פי הרפורמה (54 חודשים)- לתת הפטר מידי לחייבים.

בדיון היום התייצבו שני נושים, פלסטו שק ויחזקאל אהרון. פלסטו שק גם הגישה התנגדות בכתב. הנושה פלסטו שק הגיש תביעת חוב על סך של כ- 19,000 ₪ (חוב שתחילתו בפסק דין, בהעדר הגנה משנת 2004 על סך של כ- 4,000 ₪) . הנושה יחזקאל אהרון, המייבא חומרי איטום, הגיש תביעת חוב על סך כ- 15,000 ₪. שני הנושים טענו כי אין מקום למתן הפטר לאלתר וזאת משום שהחייבים צעירים בגילם, לא ממצים כושר השתכרות, לא ברור כיצד נותרו החובות, ולכן יש מקום להותיר החייבים בהליך, על מנת שהדיבידנד לנושים יגדל וישולם ולו גם דיבידנד פעוט.

ב"כ הכנ"ר תמכה בעמדת הנאמן וציינה כי הותרת החייבים בהליך והמשך התשלום הנמוך שנקבע להם תוך התאמה להכנסות החייבים ויכולתם עד לסיום התקופה, לא יהא בו משום מזור לנושים וישולם ברובו כהוצאות ההליך. עוד הזכירה כי מדובר בחובות ישנים מאד (מעל 15 שנה) כאשר החייבים שילמו גם בהוצל"פ במשך תקופה לא מבוטלת.

דיון והכרעה

מגמת ההלכה כיום בתיקי פשיטת רגל היא כי הדיווידנד אינו חזות הכל (ראו למשל ע"א 3004/07 עזריה דוד נ' הכנ"ר (2007)) וכן "כידוע העקרון הגלום בצו ההפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי חברה מתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב." (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר) ואף נאמר כי "המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה (פתיחת דף חדש לחייב) וזאת משום שהחברה בכללותה יוצאת נשכרת..." ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.2009); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 20.11.2008); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206-205 (2003).