פש"ר 57507-11-15 ב. נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת החייב לקציבת מזונות בתם הקטינה שלו ושל המשיבה 3 (להלן: "המשיבה"), כבת שנה ועשרה חודשים, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 9.12.15.

3.ביום 13.7.16 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בו נדרש החייב לשלם סך של 1,100 ₪ למזונות בתו הקטינה ובנוסף לשלם סך של 1,200 ₪ עבור מדור ואחזקת המדור וכן מחצית הוצאות החינוך של הקטינה (בקיזוז כספים שמקבלת האם כאם יחידנית, כנגד הצגת קבלות) ומחצית ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה.

4. החייב עובד כמוכר ומשתכר סך של כ- 5,500 ₪ (נטו) לחודש וכן מקבל סיוע בסכומים משתנים מבני משפחתו. החייב נדרש לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום חודשי בהיקף של 600 ₪. כמו כן לטענת החייב, הוא נדרש לשכירת דירה. החייב לא צירף עותק מחוזה השכירות ופירוט אודות דמי השכירות המשולמים על ידו.

בבקשתו המקורית ביקש החייב להעמיד את חיובו ביחס לקטינה ע"ס של 1,200 ₪, אולם נוכח תגובת המנהל המיוחד, כמפורט בהמשך, ביקש להעמידו על סך כולל של 1,600 ₪ (הכוללים בחובם מדור, חינוך וכיוצ"ב).

5.מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה עולה כי המשיבה עובדת כמורה ליוגה ומשתכרת סך של כ- 4,100 ₪ לחודש. בנוסף משכירה המשיבה יחידת דיור ומקבלת תמורתה סך של 2,300 ₪ לחודש. עם המשיבה מתגורר גם בנה מנישואין קודמים, בן כ- 12 שנים, אשר בגינו משולמים למשיבה מזונות בסך של 2,000 ₪ לחודש.

המשיבה מבקשת להעמיד את סכום המזונות שייקצב על הסך שנקבע בבית המשפט לענייני משפחה.

6.המנהל המיוחד סבור כי יש להעמיד את חיובו של החייב במזונות בתו הקטינה על סך של 1,600 ₪ לחודש.

7.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

8.אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.