פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
56266-05-12
10/10/2014
|
בפני סגן נשיאה:
איתן אורנשטיין
|
| - נגד - |
החייב:
מזרחי ערן
|
המשיבה:
כונס הנכסים הרשמי
|
| פסק דין משלים |
לפני בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי עו"ד איתן ארז, המכהן כנאמן בפשיטת רגל של החייב, ערן מזרחי (להלן בהתאמה": "הנאמן" ו- "החייב").
החייב נקלע להליכי חדלות פירעון לאחר שהתברר שהונה את נושיו בהיקף עצום. לעניין זה יובהר שהחייב נקט בתרגיל הונאה המכונה בשם "הונאת פונזי" שלפיה הציג עצמו החייב לפני משקיעים פוטנציאלים כמומחה להשקעות, אלה השקיעו בידו את כספם, מתוך אמונה לקבלת תשואה גבוהה. בפועל, החייב לא השקיע את הכספים באופן מושכל, ואת ההפסדים פרע מתוך כספים של משקיעים חדשים. כנגד החייב הוגש כתב אישום המייחס לו שורת אישומים ובהם גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבו מחמירות, הלבנת הון, זיוף מסמכים ועוד. החייב הורשע ונגזר עליו עונש של 12 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס. נושי החייב נקטו נגדו הליך של פשיטת רגל וכינוס נכסיו ובמסגרת הליכים אלה מונה עו"ד ארז כנאמן לנכסיו.
המשיבה, יעל פרנק, היא גרושתו של החייב ואם ילדיו. יאמר כי נגד המשיבה לא הוגש כתב אישום ולא מיוחסת לה מעורבות בעבירות של החייב. בעקבות גילוי מעשיו של החייב, נקלעה המשיבה להליכי פשיטת רגל ועו"ד אוגינץ מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיה (להלן: "הנאמנת").
עניינה של בקשה זו היא תמורת המימוש של בית המגורים של החייב והמשיבה ברחוב האתרוג 12 בסביון הידוע כחלקה 113 בגוש 6725 (להלן: "הבית"). עסקינן בבית מפואר שנרכש על ידי החייב והמשיבה בשנת 2009 תמורת הסך 6.2 מיליון ₪, כאשר לצורך מימון הרכישה ושיפוץ הנכס מכרו בני הזוג את דירתם בגני תקווה ביום 22.3.09 תמורת הסך 1,950,000 ₪ (להלן: "הדירה"), נטלו משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") וכן מכספים נוספים מעסקי החייב שאינם אלא כספי הנושים. הזכויות בבית נרשמו בשווה על שם החייב והמשיבה. בעקבות חשיפת מעללי החייב, נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא ובשיתוף פעולה עם הנאמן. בסופו של דבר נמכר הבית תמורת הסך של 10.4 מיליון ₪. מהתמורה נפרע החוב לבנק בסך של 4,248,507 ₪ וכן שולמו חובות והוצאות כינוס בסך של 1,203,120 ₪. היתרה נטו ממימוש הבית עמדה על סך 5,208,344 ₪. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוחלט על תשלום דיור חלוף למשיבה בסך של 200,000 ₪.
הנאמן טען שיש להעביר לקופת פשיטת הרגל של החייב את מלוא יתרת התמורה ממכירת הבית בהינתן לטענתו שהמקור לכספים לרכישת הבית, הם של נושי החייב ולא פרי עמלם של בני הזוג. משכך לטענתו אין זכאית המשיבה למחצית מיתרת התמורה.
המשיבה התנגדה לבקשה באשר לטענתה היא זכאית למחצית מיתרת התמורה של הבית מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג. לגישתה, אין ולא היה לה כל קשר לעסקי החייב ולהונאות שנעשו על ידו וכי למעט ערבות מסויימת סמוך לפני חשיפת הפרשה, אין ולא קיימת טענה של מי מנושי החייב כלפיה. עוד נטען שיש להביא בחשבון את ההון העצמי לרכישת הבית ממכירת הדירה, עליית שווי המקרקעין מאז הרכישה ועד המכירה של הבית, ההשבחות של הבית שהשיאו את התמורה, פירעון חודשי של תשלומי המשכנתא.
בדיון ביום 18.5.14 נשמעו ראיות ונחקרו העדים. בסופו של הדיון התקבלה הצעת בית המשפט שלפיה המשיבה תהיה זכאית למחצית המשוערכת של הדירה בהפחתת המשכנתא, קרי, שווי הדירה לחודש מרץ 2009 בצירוף עליית שווי הדירה לפי חוות דעת שמאי למועד מכירת הבית בינואר 2013. מסכום זה תופחת המשכנתא שרבצה על הדירה כמות שהייתה אלמלא נמכרה כערכה לחודש ינואר 2013. עוד הוסכם כי בשאלת דמי הדיור החלוף ששולם למשיבה יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו,. הצעה ניתן תוקף של פסק דין. בהתאם להסכמה, מיניתי את השמאי מר צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה את דעתו באשר לשווי עלית הדירה כאמור לעיל.
השמאי הגיש ביום 30.9.14 את חוות הדעת. לפי חוות הדעת עליית שווי הדירה מיום 22.3.09 לינואר 2013 הינה 350,000 ₪ (להלן: "עלית השווי").
לאור חוות הדעת, הגיעה העת לפסוק את המגיע לכל אחד הצדדים כדלקמן: