פש"ר 56266-05-12 ל' ואח' נ' מ'(אסיר) ואח'

1. כללי

לפניי בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), לילדיו הקטינים של החייב ע' מ' (להלן: "החייב"), הם המבקשים 1-4 (להלן: "המבקשים").

2. רקע

עסקינן בחייב אשר נגדו הוגשה בקשה לפשיטת רגל ולמתן צו לכינוס נכסיו לאחר שהתברר כי הונה את נושיו בהיקפים עצומים בהונאה הידועה בשם "הונאת פונזי". משמעה של זו הוא שהחייב פנה לאחרים ושכנע אותם להשקיע אצלו ובחברות שבבעלותו כספים ניכרים תוך הבטחת תשואות גבוהות. בפועל עשה החייב שימוש בחלק ניכר מכספי המשקיעים לצרכיו הפרטיים והרווחים הנאים שהוצגו לנושים היו רק "על הנייר". כאשר ביקשו נושים לקבל חלק מהרווחים או את כספם בחזרה, אלה הושבו להם מכספי משקיעים חדשים. בדרך זו הונה החייב ציבור שלם של משקיעים ובין אלה נמנים גם בני משפחתו וחברים. החייב ניהל אורח חיים ראוותני ובזבזני, חי ברמת חיים גבוהה, רכש בית מגורים מפואר בסביון (להלן: "הבית"), נסע עם בני משפחתו לטיולים בחו"ל, נסע במכוניות יוקרה ועוד, והכל על חשבון כספי המשקיעים.

עם גילוי ההונאה הוגשה הבקשה לפשיטת רגל נגד החייב ותפיסת נכסיו. בהמשך הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד איתן ארז מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן"). נגד החייב הוגש כתב אישום בגין העבירות שביצע. בית המשפט המחוזי הרשיע את החייב בעבירות חמורות, ובין אלה: גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף ועוד. ביום 4.7.13 נגזר על החייב עונש מאסר של 12 שנים בפועל שאותו מרצה החייב.

החייב השאיר אחר שובל ניכר של חובות המסתכמים בסך של כ-45 מיליון ₪.

החייב היה נשוי לגב' י' פ' (להלן: "י' פ'"), ומנישואין אלה נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים, הם המבקשים, שהגדולה בהם היא כבת 12 והקטן כבן 4.5.

יאמר כי אין חשד שלפיו הייתה י' פ' מעורבת בהונאה של החייב או שהייתה שותפה לה בדרך כלשהיא. לאחר גילוי ההונאה נקטה י' פ' בהליכי גירושין מהחייב ובני הזוג התגרשו, כאשר נוכח החובות, ביקשה י' פ' להיות מוכרזת כפושטת רגל ובית המשפט מינה את עו"ד קרן אוגניץ' כמנהלת מיוחדת לנכסיה.

הואיל ועל הבית בסביון רבצה משכנתא מימש הנושה המובטח את הבית, כאשר יתרת התמורה לאחר התשלום לנושה המובטח הופקדה בנאמנות עד לאחר הכרעה בטענות הצדדים, קרי, הנאמן מחד גיסא וי' פ' מאידך גיסא ביתרת התמורה.

3. מזונות זמניים

בין לבין הוגשה בקשה לבית המשפט לקציבת מזונות זמניים והוצאות אחזקה ומדור זמניים לילדים (בקשה 84). הבקשה נדונה לפני כב' השופטת אלשיך שקבעה שאין מקום בנסיבות העניין לקציבת מזונות זמניים ולכן דחתה את הבקשה מהנימוקים שבהחלטה מיום 2.9.13 (להלן: "ההחלטה מיום 2.9.13"). על ההחלטה מיום 2.9.13 הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) למתווה ביניים שלפיו ישלם הנאמן למבקשים סך של 4,000 ₪ לחודש מקופת פשיטת הרגל לפי סעיף 128 לפקודה, וזאת החל מיום 1.1.13. עוד הוסכם שהתשלום האמור ישולם עד להכרעה של בית משפט זה בחלוקת תמורת מימוש הבית ולאחריה יוכל כל צד לטעון בעניין קציבת המזונות. בית המשפט העליון הוסמך ע"י הצדדים ליתן החלטה ברוח המתווה האמור והחלטה בעניין ניתנה ביום 27.3.14.