פש"ר 5529-02-13 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' איפרגן ואח'
|
פש"ר בית המשפט המחוזי נצרת |
5529-02-13
29.9.2015 |
|
בפני השופט: יוסף בן-חמו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
החייב: איפרגן אלברט עו"ד ערן אטלס המנהל המיוחד |
משיבים: 1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 2. כונס הנכסים הרשמי |
| החלטה | |
המנהל המיוחד הגיש ביום 10/6/15 הודעה, לאחר שהתקבלה חוות דעת שמאי שהעריכה את שווי זכויות החייב בנכס. על פי ההודעה צפויה לנושים תועלת ממימוש הנכס ולפיכך, ביקש המנהל המיוחד לאשר לו את "פדיון הבטוחה מהנושה המובטח ולהורות על מימוש הנכס במסגרת הליכי הפש"ר".
על פי הודעת המנהל המיוחד, חוות הדעת השמאית העריכה את הנכס בסכום של 650,000 ₪ כפנוי וריק. החוב לנושה המובטח עומד על סך 374,395 ₪. לקופת הפש"ר אינטרס למקסם את התמורה שתתקבל ממכירת הנכס באמצעות מכירה במסגרת הליכי הפש"ר. על כן, מבקש המנהל המיוחד לאשר לו פדיון הבטוחה על ידי המנהל המיוחד ולהורות כי מימוש הנכס יתבצע במסגרת פשיטת הרגל.
תגובת החייב :
בתגובה שהגיש החייב ביום 11/6/15 הוא מצהיר (סעיף 4 לתצהיר התגובה) כי עקרונית הוא מתנגד למימוש דירת המגורים, זאת משום שאין בבעלותו דירת מגורים אחרת והוא אמור לחזור יחד עם הילדים לגור בדירת המגורים האמורה, לאחר שהתגורר במשך תקופת מה אצל אחותו ואת דירת המגורים השכיר לצד ג'.
לחילופין, מבקש החייב כי המימוש ייעשה במסגרת הליך מימוש השעבוד שנרשם לטובת הנושה המובטח – בנק דיסקונט לישראל בע"מ, כדי שיתאפשר לו לבצע מכר עצמי מתוך כוונה למקסם את התמורה.
לחילופי חילופין, טוען החייב כי ככל שבית המשפט יראה לנכון להורות שמימוש דירת המגורים תהיה דווקא בתיק הפש"ר, שהדבר ייעשה במסגרת הסכם כולל, כאשר מימוש דירת המגורים יהיה מימוש כל נכסי החייב ומתן הפטר, בהתאם.
תגובת הנושה המובטח :
ביום 24/4/14 ניתן צו כינוס נגד החייב. ביום 3/11/14 הודיע הנושה המובטח לכונס בדבר היותו של הנושה נושה מובטח. בהודעה צוין סכום החוב – 374,395 ₪, וכי בכוונת הבנק לפעול למימוש הערובה.
ביום 2/11/14 פתח הנושה המובטח תיק הוצל"פ למימוש הנכס הממושכן.
ב"כ הנושה המובטח טוען כי הלכה היא שנושה מובטח רשאי להיפרע מהחייב במישרין באמצעות מימוש הנכס המשועבד והוא איננו תלוי בנושים אחרים או בהליכים אחרים, ובכללם, הליכי חדלות פירעון. ב"כ הנושה מפנה להוראות סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל ולע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי. התערבות בית המשפט באה לידי ביטוי כאשר קיים חשש לניצול לרעה של כוחו של הנושה המובטח ונשייתו, תוך שאי מימוש הבטוחה גורם לגידול החוב כלפי הבנקים ולצמצום בחלקם של שאר הנושים. זכות המשכון כזכות קניינית ראויה להגנה כל עוד אין נעשה בה שימוש שלא בתום לב. המנהל המיוחד לא ציין בבקשתו ניהול הליכים בחוסר תום לב על ידי הנושה המובטח ולא מנמק מה התועלת שתצמח לנושים ממכירת הנכס במסגרת הליכי הפש"ר ולהעדיפם על הליכי מימוש בהוצל"פ. הפקעת זכותו של הנושה למימוש בנפרד פוגעת מהותית בזכותו הקניינית.
בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 7/9/15, עמד ב"כ הנושה המובטח על זכותו לממש את הנכס במסגרת הליכי הוצל"פ. לטענתו, בשנים האחרונות חלה עליה חדה בסכומים המתקבלים ממכירת נכסים על ידי כונס נכסים בהליכי הוצל"פ וזאת לאור העליה במחירי הדיור.
בתשובה לשאלת בית המשפט אלו פעולות נקט הנושה המובטח למימוש הנכס פרט לפתיחת תיק הוצל"פ בשנת 2014, הודיע ב"כ הנושה המובטח כי הוא אינו מנהל את תיק ההוצל"פ ואין לו ידיעה, אך הוא יוכל לבדוק.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|