פש"ר 53935-11-11 א' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

מבוא

1.בפני בקשת החייב, מר א' צ', ליתן לו הפטר מחוב בגין מזונות קטינים, אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-133,293 ₪, (להלן: "חוב המזונות") וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם -1980 (להלן: "הפקודה")

רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2. ביום 10.7.12 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

3.ביום 04.03.2014 הגיש החייב בקשה להפטר, הכוללת בקשה להפטר מחוב המזונות.

4.ביום 09.03.2015 נערך דיון בעניין בקשתו, בבית המשפט המחוזי (להלן יקרא גם: "בית המשפט של פשיטות רגל"). במסגרת הדיון ניתן הפטר לחייב מחובותיו, למעט חובות שנוצרו כמפורט בסעיף 69 לפקודה, ובכלל זאת חוב שנוצר בגין אי תשלום מזונות. זאת, על מנת לאפשר למוסד לביטוח לאומי להגיש את עמדתו בעניין בקשת ההפטר.

5.מעיון בתיק עולה כי כיום החייב הינו כבן 70, סובל מסכרת, כולסטרול ולחץ דם גבוה. לא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות.

6.לטענת החייב אין לו כיום נכסים מכל סוג, והכנסתו מסתכמת בסך של 2,700 ₪ לחודש בגין קצבת זקנה והבטחת הכנסה. כן נטען כי חוב המזונות הינו חוב ישן, כאשר ביתו הצעירה ביותר הינה כבת 25, נכון למועד הגשת הבקשה.

7.ביום 27.4.15 הוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי מתנגד לבקשה. לטעת המוסד לביטוח לאומי מתן הפטר מחוב מזונות יש בו לפגוע הן באינטרס הזכאים למזונות, כאשר לעיתים קרובות דמי המזונות הינם נדבך חשוב ואף עיקרי בפרנסתם, והן בתכלית הסוציאלית של חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב 1972, מקום בו חוב המזונות נצבר כלפי המוסד לביטוח לאומי מכוח חוק זה. עוד טען המוסד לביטוח לאומי כי מתן הפטר לחייבים מחוב מזונות יעודד חייבים להתחמק מתשלום המזונות, ובכך למעשה, תיפגע בעקיפין קופת המדינה, באשר תהפוך היא לממן קבוע של החייבים הנמנעים מתשלום מזונות התלויים בהם. יוער כי לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי, חובם של חייבים למוסד לביטוח לאומי בגין תשלום מזונות עומד, על הסך של 4.8 מיליארד ₪.

כמו כן, לטענת המוסד לביטוח לאומי, אף אם חייב אינו מסוגל לשלם את חוב המזונות, הרי שבמסגרת ההוצאה לפועל, יקבע תשלום ההולם את יכולתו של החייב להחזר החוב.

בנסיבות העניין סובר המוסד לביטוח לאומי כי אין מקום ליתן הפטר לחייב, כי אם, כמקובל, יקזז המוסד לביטוח לאומי סך של 10% מקצבת הזקנה של החייב, לכיסוי החוב.

8.ביום 31.05.2015 הוגשה תגובת הכנ"ר. במסגרת תגובתו חזר הכנ"ר על תיאור מצבו הכללי של החייב, אם כי לעניין השתכרותו, עמד הכנ"ר על כך שסך הכנסות החייב עומדות על הסך של 3,540ש"ח, המורכבים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי ומסיוע בגין שכר דירה בסך של

840 ₪ לחודש. כי כעולה מהמסמכים המצויים בידי הכנ"ר, תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת

1993. לגופו של עניין סובר הכנ"ר כי הגם שלא נקבע לחייב אחוזי נכות, הרי שנוכח גילו המתקדם, מצבו הבריאותי, וכושר השתכרותו הנמוך אשר לא צפוי להשתנות בעתיד, יש להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה

המסגרת  הנורמטיבית

9.סעיף 69 לפקודה קובע כהאי לישנא: