פש"ר 53469-12-11 פיניאן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

החייבים הגישו בקשה להפטר/הצעת תוכנית פירעון.

בדיון שנערך ביום 20.4.16 קבע בית המשפט (כב' השופט בן חמו), בהתחשב במצבת הנשייה בתיק, בעמדת הנושים ובנכס שברשות החייבים, כי טרם בשלה העת למתן הפטר והורה על קבלת חוו"ד שמאית עדכנית בדבר שווי דירת המגורים.

חווה"ד השמאית הוגשה וממנה עלה כי הנכס הוערך כפנוי בסך של 750,000 ₪ וכתפוס בסך של 375,000 ₪. בנכס חריגות בנייה משמעותיות אשר לא ניתן להכשירן ולכך השלכה על שוויו כמפורט בחווה"ד המעמידה באופן מעשי את שוויו על סכום נמוך באופן משמעותי.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 5.10.16 המליצו הנאמן והכונ"ר כי יינתן לחייבים הפטר כפוף לתוספת סך של 260,000 ₪ לקופת הכינוס. הנושה הר משי המהווה נושה משותף של החייבים ונושה עיקרי בתיק החייבת, לא התנגד להצעה, תוך בקשה לשמירה על טענתו ביחס לאופן בו יחולק הסכום בין קופות החייבים. הנושה בנק דיסקונט התנגד להצעה נוכח סכום הדיבידנד הנמוך הצפוי להתקבל.

לאחר הדיון מסרו החייבים הסכמתם לעמדת הכונ"ר והנאמן בדבר התוספת לקופה. לדבריהם, סך של 170,000 ₪ יועמדו להם מאת בני משפחה וסך של 90,000 ₪ ישולמו על ידם במשך 5 שנים בתשלומים חודשיים בסך של 1,500 ₪ לחודש.

הנאמן מבקש לאשר את המתווה המוצע.

לאחר עיון בתיקים ולאחר שמיעת הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה.

צו הכינוס ניתן בהליך זה עוד ביום 14.2.12 והחייבים הוכרזו פושטי רגל ביום 4.3.13. הנאמן בדק את תביעות החוב ואישרן. כאמור, לחייבים תביעת חוב משותפת של הנושה הר משי המהווה נושה עיקרי בתיק החייבת.

עיון בתסקיר מעלה כי ההסתבכות החייבים החלה בתחילת שנות ה – 90 כאשר ביקשו ליתן סיוע לאביו של החייב בעסק שניהל.

החייבים עובדים שניהם. החייב משתכר סך של 3,800 ₪ לחודש והחייבת משתכרת סך של 7,500 ₪ לחודש. לחייבים שני ילדים קטינים.

בקופות החייבים הצטבר סך כולל של כ – 88,000 ₪ מאז ראשית ההליך.