פש"ר 53459-02-14 מיירה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

מדובר בבקשה לביטול הליכי פשיטת רגל, שהוגשה על ידי המנהל המיוחד במסגרת דו"ח מסכם שהגיש בעניינו של החייב (להלן: "הדו"ח").

ביום 1.3.14 ניתן לבקשת החייב צו כינוס לנכסיו, ובמסגרת הצו, הושת על החייב תשלום חודשי בסך 300 ₪.

בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד לבית המשפט ,ציין המנהל המיוחד כי מדובר בחייב יליד שנת 1978, המתגורר באשדוד עם משפחתו. ביחס לעיסוקו והכנסותיו של החייב, צוין כי כשנה טרם הדיון בבקשתו לפשיטת רגל, שוחרר החייב ממאסר בן 30 חודשים , בין היתר בגין עבירות של פעילות בארגון פשיעה, ניהול עסקים אסורים והלבנת הון.

לטענת המנהל המיוחד , בתצהירו של החייב, טען החייב כי לאור עברו הפלילי, הוא מתקשה להשתלב בשוק העבודה ועד לחודש דצמבר 2014, הוא התקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,700 ₪ בלבד. המנהל המיוחד ציין כי מהדו"ח החודשי של אשת החייב, עולה כי החייב אינו עובד והכנסתם היחידה מקורה במשכורתה ובקצבת ילדים בסך 420 ₪.

עוד ציין המנהל המיוחד כי גרסת החייב בחקירתו, היתה כי בשנת 2003, הוא ואשתו הגב' אורטל מיירה (להלן: "הגב' מיירה"), שאף היא מצויה בהליכי פשיטת רגל, פתחו "פיצוציה" שהופעלה באמצעות תיק עוסק מורשה (להלן: "העסק") על שם האישה. עוד צוין כי לגרסת החייב הוא עבד במקביל ובמשך עשר שנים בעיריית אשדוד, במחלקת נטיעות. לדבריי החייב העסק התנהל על בסיס אשראי בסכומים גבוהים, מה שגרם לבנקים, לטענתו, להגביל את החשבונות. בנוסף צוין כי לטענת החייב רבצו עליו חובות, היות והיה מיופה כוח בחשבונות של אשתו .

לדברי המנהל המיוחד, אשת החייב, טענה מצידה כי עם שחרורה מצה"ל בשנת 2002, היא פתחה קיוסק בשם "מסביב לשעון" יחד עם שותף נוסף בשם שמעון בוחבוט,. עוד צוין כי לטענת הגברת מיירה, לאחר שיצאה לחופשת לידה נוהל העסק על ידי עובדים שהתנהלו מול ספקים באמצעות פנקס המחאות חתום וכי עובדים אלו מעלו בכספים, נטלו כספים מהקופה ואפשרו רכישה "בהקפה", דבר שהוביל להפחתה משמעותית בהכנסות העסק. עוד צוין, כי לטענת החייב מלאי העסק נמכר בשנת 2007 לאדם בשם מיכאל בסכום של כ- 150,000 ₪, שהועבר לבנק הפועלים, וכן כי הוא ורעייתו מכרו את דירתם והסכום שנותר מהמכירה לאחר כיסוי חוב המשכנתא, הועבר לטובת בנק אוצר החייל.

לגרסת החייב הוא המשיך לעבוד כל אותה עת בעיריית אשדוד ובמקביל הפעיל מועדון הימורים שכונה "הולדם" לשם הגיעו אנשים שונים לשחק קלפים ,והא עצמו ניהל את המועדון ונהנה מרווחיו. לדברי החייב, הוא ידע שמדובר בעסק לא חוקי, אולם לאור הרווחים שעמדו על כ-2,000-3,000 ₪ ליום, הוא סבר כי יוכל להחזיר באמצעות הכספים חלק מחובותיו שעמדו על סך של 2.5 מיליון ₪.

לטענת החייב חובותיו נבעו כתוצאה מניהול כושל של העסק ולא כתוצאה מעסקיו בהימורים.

המנהל המיוחד טען מצידו, כי מחקירתו של החייב עלו סתירות ביחס לנעשה בכספי תמורת מכר הדירה וכן ביחס לכספים שהתקבלו מהפעלת המקומות למשחקים אסורים. לדבריו, מגזר הדין שניתן בעניינו של החייב בתפ"ח 14860-04-12 עלה החשש שהחייב הוא זה שהפעיל את העסק, על ידי מי מחברי ארגון הפשיעה . כמו כן הפנה המנהל המיוחד לכך שבגזר הדין נכתב כי ככל הנראה עבודתו של החייב בעיריית אשדוד הייתה פיקטיבית והחייב לא התייצב באופן סדיר לעבודתו.

עוד טען המנהל המיוחד כי מגזר הדין עלה כי החייב היה אחראי להעמדת הלוואות למהמרים אחרים לצרכי השתתפות בהימורים, זאת בניגוד לטענותיו כי רווחי הפעלת המועדון למשחקים אסורים הועברו לכיסוי חובותיו. עוד נטען כי מגזר הדין עלה כי הרווחים ממשחקי המזל וההימורים היו מועברים לשליטתו של הנאשם 1 ראש הארגון, שהינו אביו של החייב.

המנהל המיוחד הוסיף וטען כי לכאורה מגזר הדין עלה כי חברי ארגון הפשיעה הפעילו בתי עסק כגון בתי קפה, מסעדות בעוד שבפועל יועדו המקומות הנ"ל לניהול משחקי מזל אסורים וארגון הימורים עבור הנאשם 1. המנהל המיוחד טען כי חלק מכספי תמורת הדירה שמכר החייב הופקדו באחד מחשבונותיו של הנאשם 7 בתפ"ח 14860-04-12, שהיה אחראי בין היתר על הפקדת סכומי כסף שונים בחשבון הרשום על שם נאשם 1 ראש ארגון הפשיעה , בסך כולל של 138,000₪.

מכאן, ביקש המנהל המיוחד להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל, בעניינו של החייב.

ביום 2.7.15 התקיים בפני דיון ובו טענו ב"כ הצדדים טענותיהם.

דיון והכרעה –