פש"ר 51544-03-14 רוזנהיימר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה להורות לחייב לחדול מלשלם קנס בסך של 20,000 ₪ שהוטל עליו ביום 29.5.12 במסגרת ת"פ 41217-07-10 ות"פ 24612-03-11. המנהלת המיוחדת הסכימה לבקשה.

ביום 7.4.14 ניתן צו הכינוס בתיק שבפניי, היינו: כשנתיים לאחר שהוטל הקנס.

על פי סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), קנס שהוטל על החייב במשפט פלילי לפני צו הכינוס הוא חוב בר-תביעה (בניגוד לקנס שהוטל לאחר צו הכינוס שאינו בר-תביעה), שצו הפטר אינו מפטיר את החייב מחבותו לפורעו, היינו: אם יקבל החייב הפטר, הוא לא יחול לגבי הקנס.

אולם, כבר נפסק כי חייב שהוטל עליו קנס לפני צו הכינוס אינו רשאי לשלם את הקנס לאחר נקיטת הליכי פשיטת רגל משום שיהיה בכך העדפת נושים, ולכן נקבע כי אם הוטל על החייב עונש של קנס ומאסר תמורתו, ולאחר מכן ניתן עליו צו כינוס, הוא לא יישלח למאסר בשל אי תשלום הקנס, אך המדינה רשאית להגיש תביעת חוב על מנת לגבות את הקנס, ותהא זכאית לקבל דיבידנד, ככל נושה אחר [שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 116 (הע"ש 235-233), 201 (הע"ש 64) ו- 222 (הע"ש 35) (מהדורה שנייה, 2000) והאסמכתאות המצוינות שם].

לפיכך, ושעה שתשלום הקנס ייחשב העדפת נושים, אני מורה לחייב שלא לשלם את הקנס שהוטל עליו במסגרת התיקים הפליליים דלעיל.

כמו כן, אני אוסרת על המדינה לנקוט בהליכי גבייה למימוש החוב. תרופה של המדינה היא הגשת תביעת חוב ו/או נקיטה בהליכי גבייה לאחר סיום ההליכים בתיק זה, בשים לב לכך שמדובר בחוב שאינו בר הפטר.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: