פש"ר 4913-02-14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 4.2.14.

לבקשת הנאמן ניתן צו איסור דיספוזיציה על 1/9 מדירת מגורים, אותו ירש החייב מאביו. החייב הסתלק מחלקו בירושה לטובת אחותו אילניר וראיין (להלן: "המשיבה" או "אילניר") ולטענת הנאמן מדובר בהענקה אסורה.

לפי הבקשה החייב חתם על תצהיר הסתלקות ביום 28.7.02 וצו קיום הצוואה ניתן ביום 19.7.07.

הצדדים חלוקים בשאלה מהו מועד ההענקה, האם המועד בו חתם החייב על תצהיר ההסתלקות כפי שטוענת המשיבה או המועד בו ניתן צו קיום הצוואה. ההכרעה בשאלה משמעותית על מנת לקבוע האם ההענקה בוצעה בתחום 10 השנים שקדמו למתן צו הכינוס בהתאם לסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

לטענת הנאמן, המועד הקובע הוא המועד בו ניתן צו קיום הצוואה, דהיינו בשנת 2007. לטענת המשיבה המועד הקובע הוא המועד בו חתם החייב על תצהיר ההסתלקות, דהיינו ביום 28.7.02.

לטענת ב"כ הכנ"ר תוקפה של הודעת ההסתלקות הינו מעת הגשתה לערכאה השיפוטית או לרשם לענייני ירושה. בענייננו הודעת ההסתלקות הוגשה ביום 17.9.06 וממועד זה יש לספור את מניין הימים.

דיון

על העובדות הבאות אין מחלוקת: אביו המנוח של החייב הלך לעולמו ביום 22.2.01. בצוואתו הוריש האב לכל אחד מילדיו 1/9 מהדירה. ביום 28.7.02 חתם החייב על תצהיר הסתלקות מן הצוואה לטובת אחותו אילניר. ביום 19.7.07 ניתן צו קיום צוואה על ידי הרשמת לענייני ירושה, וביום 22.11.07 ניתן צו קיום צוואה מתוקן.

תצהיר ההסתלקות של החייב הוגש לרשם לענייני ירושה רק בשנת 2006. בהודעה מיום 29.9.15 טענה המשיבה כי התצהיר הוגש לבית המשפט לענייני משפחה כבר בשנת 2002, בסמוך לאחר שנחתם, במסגרת הליך אחר שהתנהל בינה ובין החייב.

לא ברור מדוע נחתם תצהיר ההסתלקות במועד בו נחתם, מעל שנה לאחר שהאב נפטר. לא ברור גם מדוע החליטה המשיבה להוציא צו קיום צוואה במועד בו הוגשה הבקשה.

סעיף 6(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי:

"לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה."