פש"ר 48527-09-12 וטורי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

המבקש עתר להכיר בו כנושה מובטח לעניין סכומי מכר הנכס.

לעניין הזה הוגש טיעון בכתב של הנאמן, הכנ"ר המבקש, כמו גם החייב.

המבקש טען, בין היתר, כי מקום בו השקיע בנכס מיליונים, נאלץ לפדות את המשכנתא על מנת למנוע נזק גדול יותר.

מאידך, טען הנאמן כי אין מקום לקבל טענותיו של המבקש שעה שעסקינן במי שחזר וטען כי הינו הבעלים של הנכס נשוא הדיון, וזאת לרבות במסגרת הליכים משפטיים. משזו הייתה עמדת המבקש, לא ניתן לראותו כמי שעומד בתנאי הוראות הדין כזה אשר יש להכיר בו כנושה מובטח.

בהינתן טענות הצדדים נדרש בית המשפט, בין היתר, להכריע בשאלת תחולתו של סעיף 14 לחוק המשכון התשכ"ז 1967 (להלן: "חוק המשכון") במסגרתו נקבע כי מקום בו נפדה משכון, על ידי מי שאינו החייב, זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס יעמוד לו המשכון להבטחת זכותו זו.

ביום 12.11.15 התקיים דיון בפני כב' השופט ויצמן במסגרתו קבע כב' השופט ויצמן כי המבקש יוסיף וימציא פרטים ואסמכתאות הנוגעות הן לזהות הצד ששילם את המשכנתא שרבצה על הנכס נשוא הבקשה, כמו גם הבהרה ברורה לעניין הזכויות אשר לטענת אותו צד היו עלולות להיפגע מאי פירעון המשכנתא.

למן אותו מועד לא הוגש על ידי המבקש דבר וחצי דבר.

ביום 11.5.16, בחלוף כחצי שנה ממועד הדיון, הוגשה על ידי הנאמן בקשה למתן החלטה בבקשה.

באותו יום ניתנה החלטתי על פיה לא ברורה הייתה מטרת הבקשה. מקום בו לא פעל המבקש בהתאם להנחיותיו של כב' השופט ויצמן, יקשה עלי לראות טעם להידרש לבקשה כעת.

ביום 18.5.16 הוגשה בקשת הכונס, ובמסגרתה בקשה למתן החלטה ביחס לשאלת היותו של המבקש, מר רבי, נושה מובטח.

באותו יום ניתנה החלטתי כי הבקשה תועבר לתגובת הנאמן ולתגובת המבקש.