פש"ר 48007-03-15 טבילס נ' גבאי ואח'

בפני בקשת הנאמן לבצע את פקודת המאסר שניתנה כנגד החייב בהחלטתי מיום 23.5.16.

רקע עובדתי וההליכים שהתקיימו ממועד מתן ההחלטה מיום 23.5.16

1. ביום 23.5.16 ניתנה החלטתי בבקשת הנאמן להורות על מאסר החייב, מכוח הוראת סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), בה הוריתי על מאסר החייב למשך 14 יום, אלא אם יסיר עד ליום 7.6.16 את כל מחדליו, דהיינו ישלם את התשלומים החודשיים במלואם, יגיש את הדו"חות על פי דין ויתייצב לחקירה אצל הנאמן, בה ימסור את מלוא המידע והמסמכים המצויים ברשותו, באופן שהחקירה תתקיים לא יאוחר מ-7 ימים ממועד ההחלטה (להלן: "ההחלטה").

    

2. להזכיר, כנגד החייב הוגשו 28 תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ-38 מיליון ₪. הנושים הפקידו בידי החייב כספים על מנת שירכוש עבורם זכויות במגרשים מרשות מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), כשלטענת החייב כספים אלה הועברו על ידו לגב' זמירה רחמים שהייתה אמורה לדאוג לרישום הזכויות במינהל על שם החייב ו/או הנושים. המידע שהחייב היה אמור למסור לנאמן ענייננו העברות הכספים לחייב על ידי הנושים ולגב' רחמים על ידי החייב והשימוש שנעשה בכספים אלה. לטענת החייב מידע כזה, אם יימסר על ידו, ייפגע בסיכוייו לקבל זכויות שהוא עוד אמור לקבל, ולכן הוא דוחה את מועד מסירת המידע.

    

3. ביום 1.6.16 הגיש החייב בקשה להארכת מועד של שלושה חודשים לתשלום חוב הפיגורים ולדחיית ביצוע עונש המאסר.

    

   הנאמן התנגד לבקשה, תוך שטען שהחייב לא פעל למלא אחר ההחלטה, לא פעל להגשת דו"חות, לא התייצב לחקירה ולא המציא מידע ומסמכים.

    

   בהחלטתי מיום 6.6.16 דחיתי את בקשת החייב להארכת מועד, נוכח העובדה שהחייב לא העלה כל נסיבה חדשה המצדיקה עיון מחדש בהחלטה, כמו גם בשל העובדה כי החייב לא פעל להסרת מחדליו, ובתוך כך אף לא הגיש דו"חות חודשיים ולא מסר את המידע שיש בידיו, הגם שאלו אינם כרוכים בעלות כספית ממשית מצידו.

    

4. ביום 8.6.16 הגיש החייב בקשה דחופה לעיון מחדש, אליה צירף דו"ח על הכנסות והוצאות לחודשים אפריל-מאי 2016 (ללא אסמכתאות), ביקש לקבל הוראות היכן להפקיד את הסכום שבפיגור (5,500 ₪) וטען כי אין בידיו פרטים נוספים שטרם נחשפו בפני הנאמן.