פש"ר 47414-11-15 פרץ נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

צו לכינוס ניתן לחייב ביום 23/11/2015, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש.

ביום 8/5/2016, לבקשת אם הקטין, (להלן: "המבקשת") נקצבו דמי המזונות עבור בנו הקטין של החייב על סך של 1300 ₪ לחודש, תוך שנקבע בהחלטה כי אי תשלום דמי המזונות במועד יהוו יצירת חוב חדש בחוסר תום לב באופן שעלול להביא לביטול ההליכים בעניינו של החייב.

ביום 23/5/2016 המבקשת טענה כי החייב לא משלם מזונות. כמו כן, החייב מצדו הגיש באיחור תגובה לקציבת המזונות ועתר לכך שהמזונות שנקצבו יופחתו.

ביום 23/5/2016 קבעתי כי לא מצאתי לשנות מהחלטתי בדבר קציבת המזונות. כמו כן, קבעתי כי בשלב זה לא יבוטלו ההליכים בעניינו של החייב, אלא אם כן יתברר כי החייב לא החל בתשלום המזונות שנקבעו, גם לא החודש.

ביום 13/6/2016 המבקשת הודיעה שוב כי החייב לא שילם המזונות כפי שנקבע כי עליו לעשות.

ביום 13/6/2016 ניתנה החלטה לתגובת החייב בתוך 20 יום, תוך שצוין כי בהעדר אישור על תשלום דמי המזונות, ההליכים יבוטלו ללא כל התראה נוספת.

ביום 26/6/2016 הגיש החייב תגובה מטעמו ובה טען בין היתר, כי הוא ומשפחתו נותנים לבנו כסף לפי בקשתו, וכי אין לו אפשרות לשם את דמי המזונות שנקצבו בהחלטתי שלעיל.

לאחר עיון, אני סבור כי דין ההליכים להתבטל.

אין חולק כי החייב לא שילם דמי המזונות ולשיטתו, אין לו אף יכולת או כוונה לשלמם בעתיד. החייב עושה דין לעצמו ומתעלם מהחלטת בית המשפט לקציבת המזונות, וטוב היה עושה החייב אילו היה משלם את הסכום שנקבע בהתאם להחלטה שלעיל, ולא במפוזר לידי הקטין כטענתו.

נראה כי החייב לא הפנים את היותו בהליך הפש"ר, לרבות את האיסור החל עליו ליצור חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס, על אף שאיסור זה הובא לידיעת החייב בהחלטות בית המשפט, כאמור לעיל, תוך שידי הנושים כבולות, שכן הם אינם יכולים לפעול לגביית החובות מתוך נכסיו, ומאידך, אין המדובר בחוב בן תביעה בהליך בשל מועד היווצרותו. 

לאור כל האמור לעיל, מצאתי להורות על ביטול ההליכים בעניינו של החייב וכדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 23/11/2015 להגנתו של החייב – בטלים.

2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.

3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.