נוריאל נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפני בקשה מספר 12, שעניינה בקשת הנאמן לביטול הענקה מיום 23.8.07, של חלקו של החייב במחצית מדירה המצויה בקומה שלישית ועליונה ברחוב ארלוזורוב 4, רמת גן, הידועה כגוש 6127 חלקה 538 (להלן: "הדירה") לידי המשיבה 3 (להלן: "המשיבה") שהיא אחייניתו של החייב.

רקע

ביום 14.7.11 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו. במסגרת הגשת הבקשה לצו הכינוס, החייב צירף תצהיר בו פירט כיצד נקלע לחובותיו. בתצהיר זה, החייב כתב כי ניהל בעבר חברה להסרת שיער בלייזר בשם "היירופיל מדיק סנטר 96 בע"מ" (להלן: "החברה") ביחד עם שותפה, הגברת סימה לוי-טל (להלן: "השותפה"). לדברי החייב, חובותיו בסך של 1,700,000 נוצרו בעקבות כישלון העסק בשל ניהול כושל והוצאות רבות של עסק זה. העסק נסגר בסוף שנת 2007.

במהלך חקירתו של החייב אצל הנאמן, החייב ציין כי בשנת 2000 רכש את הדירה יחד עם השותפה בחלקים שווים תמורת סך כולל של 115,000 דולר.

אציין מיד כי השותפה נכנסה להליכי פש"ר, לבקשת נושה בנק איגוד, בחודש נובמבר 2007 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמסגרת תיק פש"ר השותפה בירושלים, התנהל הליך לעניין ביטול הענקת המחצית שלה בדירה למשיבה (בש"א י-ם 6611/09, פש"ר 4320/07 עו"ד לבונטין עמיר נאמן לנכסי החייבת, לוי טל שמחה נ' נוריאל מיכל ואח', להלן: ההליך במחוזי ירושלים). בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מפי כב' השופט י' שפירא (כתוארו אז) מיום 2.8.09 ההענקה בוטלה בגדרי סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: הפקודה) (להלן: החלטת מחוזי ירושלים).

ביום 3.9.06 נערך בין החברה, החייב ושותפתו לבין הורי המשיבה הסכם שנשא את הכותרת "הסכם הלוואה ושיעבוד" (להלן: הסכם ההלוואה). ההסכם נחתם על ידי החברה והשותפה מצד אחד ועל ידי הורי המשיבה מצד שני וצוין כי די בחתימת אחד לווה אחד על מנת שההסכם יהא מחייב. בהסכם פורטו 12 צ'קים, אשר מחציתם מועד פירעונם קדם ליום ההסכם ומחציתם מועד פירעונם לאחריו (ועד ליום 22.1.06), אשר נכתב כי הם הלוואה בסך כולל של 500,000 ₪ שניתנה על ידי הורי המשיבה לחברה, החייב והשותפה. עוד נקבע בהסכם, כי החזר ההלוואה יהיה בתוך שנתיים ולא יאוחר מיום 3.9.08. כן נקבעו בטחונות, ביניהם הסכמת הצדדים "כי לצורך מימוש ואכיפת התחייבות הלווה... תשמש כסעד ראשון הזכות של המלווה למימוש מכירת" הדירה וכן שני מכשירי לייזר של החברה. עוד נקבע כי ירשם משכון הן ברשם המשכונות והן ברשם המקרקעין.

ביום 28.2.07 נרשמה הערת אזהרה על הדירה ברשם המקרקעין לטובת הורי המשיבה, "בגין ייפוי כוח בלתי חוזר בגין הימנעות מעשיית עסקה", וביום 28.3.07 רשמו הורי המשיבה משכון על הדירה ברשם המשכונות, תוך שהיא מוגדרת ברשם המשכונות כ"נכס שהוא זכות לגבי מקרקעין שאינה רשומה...".

בהמשך מצבה הכלכלי של החברה הורע, ולמרות ניסיונות שנעשו לא הצליחו להיחלץ מן המשבר (ראו גם עמ' 7 להחלטה במחוזי ירושלים) וכאמור השותפה נכנסה להליך פש"ר לבקשת נושה עוד בשנת 2007.

ביום 23.8.07, בטרם נכנסה השותפה להליך הפש"ר, נערך הסכם בין החייב ושותפתו לבין המשיבה (להלן: הסכם ההענקה), ובו נכתב כי החייב ושותפתו מכרו את הדירה למשיבה בתמורה לסך של 140,000 דולר. בפועל לא הועבר כל סכום במועד הענקת הדירה.