פש"ר 45765-07-15 אבו קראט נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

בהמשך להחלטתי מיום 9.3.16, נדרש עתה בית המשפט ליתן החלטה באם יש מקום להיענות לבקשת החייב, להורות למשרד התחבורה על ביטול הגבלת רישיון הנהיגה וחידושו וזאת בעקבות צו הכינוס שניתן.

בהחלטה מיום 9.3.16 צוין, כי באם יתברר שהחייב לא ידע על המגבלה שהוטלה עליו במסגרת הליכי הוצאה לפועל בשנת 2010, כי אז אין מקום לפעול כאמור בסעיף 172(א) לתקנות התעבורה. עוד נקבע בהחלטה כי יש לעשות בירור מעמיק ויסודי מתי אכן נכנסה ההגבלה לתוקף. באותה החלטה לא הובעה כל דעה בשאלת הסמכות ונשארה פתוחה.

בית המשפט קיווה כי החייב יפנה ישירות למשרד הרישוי כדי לבחון את טענותיו ובמידה ולא יבוא הדבר לידי פתרון, יפעל החייב בהליך המתאים כפי שימצא לנכון.

מסתבר, כי החייב אכן פנה למשרד התחבורה אולם בקשתו לא נענתה. בינתיים גם נתקבלה עמדת המנהלת המיוחדת ובמסגרת תגובתה, חזרה המנהלת המיוחדת על עמדתה, כי אין לאפשר לחייב לנהל הליך מנהלי במסגרת תיק פש"ר.

גם הכנ"ר הגיש את עמדתו, כאשר לפיה אכן אין מקום כי בית משפט זה ידון בבקשה אשר הינה בקשה בתחום המנהלי ועל החייב לפנות בהליך מתאים כנגד משרד התחבורה, אם לטענתו אין הצדקה להתנהלותם.

לאחר שבית המשפט עיין בכתבי טענות הצדדים, דעת בית המשפט כדעת המנהלת המיוחדת והכנ"ר. לחייב יש דין ודברים עם משרד התחבורה באשר להגבלת רישיונו, אשר לטענת משרד התחבורה הוגבל החל משנת 2010 במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

משרד התחבורה פועל כרשות מנהלית על פי החלטות המובאות בפניו. במקרה דנן, הובא בפני משרד התחבורה החלטה מלשכת ההוצאה לפועל המורה על הגבלת רישיונו של החייב.

הגבלת הרישיון נעשתה כאמור במסגרת הליכי הוצאה לפעול ובאם יש לחייב טענות באשר לאי ביצוע מסירה או אי תקינות ההליך, הכתובת הנכונה הינה לשכת הוצאה לפועל ולא בית משפט זה.

זאת ועוד, משרד התחבורה כפוף לאמור בתקנות התעבורה ופעל במקרה דנן על פי האמור בסעיף 172א' לתקנות התעבורה.