פש"ר 44584-07-11 כהן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

החייב הגיש בקשה ליתן לו צו כינוס ולהכריזו כפושט רגל, לאחר שהצהיר על חובות בסך 3,629,821 ₪ ל – 43 נושים.

החייב הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו, שם ציין כי הוא בן 51, גרוש, אב לשני בגירים, מתגורר אצל בנו תומר.

החייב טען כי הסתבך כלכלית לאחר שעסקו בתחום ההובלות וההסעות שפעל במסגרת חברה שהקים "רוצי שמוליק בע"מ", קרס. החייב הצהיר כי נטל הלוואות לצורך הקמת העסק, רכישת כלי רכב וציוד ולשם כך חתם כערב לחובות החברה. העסק הוקם בשנת 1986, פעל באופן רווחי עד שנת 1988, אז החלה ההסתבכות הכלכלית עד לקריסת העסק. ניסיונותיו הרבים לשיקום כלכלי לא הצליחו. נושים נקטו נגדו בהליכי הוצל"פ. החייב עבד לאחר מכן בעבודות שונות, הן כשכיר והן כעצמאי עד אשר לקה בלבו ואושפז בבית החולים בשנת 2010. מאז עובד כשכיר במאפיה במשרה חלקית.

כושר השתכרותו נפגע. הוא מוגבל בביצוע עבודות פיזיות. החייב פנה למל"ל בתביעה להכרה בנכות כללית. הוא מתגורר אצל בנו תומר וסמוך על שולחנו. ביום 30/10/11 ניתן לחייב צו כינוס.

לקראת הדיון בשאלת ההכרזה הגיש הכנ"ר חוות דעת, לפיה עד למועד הגשת חוות הדעת הוגשו נגד החייב 11 תביעות חוב בסכום כולל של 1,888,000 ₪. מעיון בתיקי ההוצל"פ עולה כי נפתחו נגדו 4 תיקי הוצל"פ בשנות ה – 80, 34 בשנות ה – 90 ו – 5 תיקים לאחר 2005.

חנות הפיצריה בה עובד החייב כשכיר היתה בבעלות אביו המנוח. כיום היא בבעלות אחיו מר יונה כהן ומנוהלת על ידי אחותו – הגב' אלנה סרור. בחנות מועסקים מס' עובדים בנוסף אליו. החייב טען בחקירתו כי הוא עובד במשרה חלקית בהיקף של 4-5 שעות ליום ומשתכר סך של 2,800 ₪ בלבד.

לאחר שהחל בהליכי הפש"ר עזב החייב, לטענתו, את דירת בנו והוא מתגורר בשכירות ומשלם דמי שכירות בסך 1,600 ₪ לחודש.

החייב יורש בשיעור של 1/7 בעיזבון אביו המנוח שכלל שתי דירות מגורים. החייב טען כי הדירות מומשו על ידי הנושה המובטח, בנק לאומי בע"מ, בשל חובות האב.

ב"כ הכנ"ר הצביעה על מחדלים בהליך – אי הגשת דוחות, אך הודיעה כי לא תתנגד ליתן לחייב ארכה להסרת מחדליו.

כמו כן, ציינה ב"כ הכנ"ר כי בינתיים הוגשו תביעות חוב נוספות וסכום הנשייה עומד על יותר מ – 2 מיליון ₪.

בתום דיון נוסף שנערך ביום 20/3/14 ניתנה לחייב הזדמנות נוספת להסרת מחדליו.

הכנ"ר הגיש חוות דעת משלימה בה צויין כי החייב לא המציא מסמכים רלוונטיים לעסק שניהל יחד עם אביו בין השנים 1984- 1988. החייב טען כי לא נותרו חובות לרשויות המס, אלא רק לספקים. החייב לא המציא תלושי משכורת ואסמכתאות לתקופת עיסוקו כשכיר בפיצרייה, לא הגיש את מלוא הדוחות הדו חודשיים שהיה עליו להגיש, לא הוסרה אי הבהירות בקשר לנכסי עיזבון אביו של החייב, ישנם "ממצאים חמורים" בדבר התנהלותו של החייב.

ב"כ הכנ"ר ביקשה מתן צווים האוסרים דיספוזיציה בנכסים שהיו חלק מנכסי העיזבון של אביו המנוח וכן להורות על הגדלת צו התשלומים.

כמו כן, כוללים החובות, חוב מזונות בדין קדימה. ב"כ הכנ"ר ציין כי לאור התנהלות החייב, הממצאים החמורים והחשד שהחייב מבריח את נכסיו, אין מקום להכריזו כפושט רגל.

המשך הדיון נדחה על מנת לאפשר לחייב להגיב לחוות המשלימה.