פש"ר 44530-05-16 היב נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בקשה של נושה – בנק הפועלים בע"מ (להלן: המבקש) לאפשר לו לסיים לנהל הליך- תביעה אזרחית שנפתחה כנגד החייב בטרם ניתן צו הכינוס.

2.צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 4.7.2016.

3.התביעה מושא תיק 2016-11-13 (בית המשפט השלום בחיפה) עניינה, בקליפת אגוז, תביעה בגין חוב שחברה חברה שהחייב הינו דירקטור ובעל מניות בה, יחד עם אחר (הנתבע מס' 2 בכתב התביעה). בתביעה זו הוגשו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת, וכן התקיימו 3 ישיבות הוכחות. נטען ע"י המבקש כי החייב טרם נחקר, כיוון שבכל פעם בו אמור היה להיחקר הגיש בקשה לדחיית מועד דיון מסיבות רפואיות, עד אשר התגלה כי ניתן כנגדו צו לכינוס נכסיו במסגרת תיק זה .

4.המבקש טוען כי התיק בשל, ובשלב מתקדם ביותר, וכל שנותר הוא חקירתו של החייב.

5.המנהל המיוחד טען בתגובתו כי אין מניעה לאפשר למבקש לסיים לנהל את ההליך בו החל, בשים לב לשלב בו הוא נמצא.

6.החייב הגיב לבקשה ודחה את טנעות המבקש, כי עיכוב את ניהול ההליך וטען כי הוא נעדר מדוניים בשל מצבו הרפואי (המתואר בתגובה). אומנם ביום 3.11.2016 הוא הודיע על מתן צו לכינוס נכסיו, כארבעה חודשים לאחר שניתן. לטענתו הוא לא נעדר מאף דיון עד אשר פרצה מחלתו.

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

8.סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") מלמד כי משניתן צו כינוס, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, אלא ברשות בית-המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. תקנה 92 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 מורה כי משהוכרז אדם פושט רגל, ומשנתמנה נאמן, יעביר לו הכונס הרשמי את כל תביעות החוב שהגיעו לידיו. הנאמן הוא המחליט אם לאשר את תביעות החוב או לדחותן. "ביסוד הוראות אלה עומד הצורך לרכז את נכסי החייב בידי הנאמן לצורך חלוקתם בצורה שוויונית בין הנושים... חובות בני-תביעה בפשיטת רגל יש להביא לבירור בפני הנאמן, וככלל, אין הם נידונים במסגרת ההליכים הרגילים בבית-המשפט" (רע"א 7945/99 עו"ד גד שילר – הנאמן על נכסי הפש"ר נ' אלון לוין – בפשיטת רגל פד"י נד(2) 524 (2000)).

9.בעניין שילר הנ"ל הוסיף בית המשפט העליון וקבע, כי "מתן האפשרות לפושט הרגל לנהל את הגנתו בעצמו, ושלא במסגרת הבירור המתקיים בפני הנאמן, עלול לפגוע בהגשמת המטרות שאותן בא להגשים הליך פשיטת הרגל, ובמיוחד את הצורך לכנס את נכסי פושט הרגל ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר". כמו כן, היתר מעין זה עשוי לגרוע בסופו של יום מקופת פשיטת הרגל, מקום שבו אין בידי פושט הרגל מקורות בלתי תלויים למימון הוצאות ההליך המשפטי (עניין שילר הנ"ל).

10.ואולם, בעניין שילר לא שלל בית המשפט קטיגורית כל אפשרות להוציא בירור תביעות כנגד החייב מגדר בירור תביעות החוב. הדבר נלמד מדברי בית המשפט המצוטטים לעיל, לפיהם "ככלל" תביעות אלה נדונים בפני הנאמן וממסקנתו הסופית של בית המשפט העליון לפיה "ראוי במקרה זה שלא להוציא את ההתדיינות המשפטית נשוא הבקשה מגדר בירור תביעות החוב".

11.במקרים חריגים, ייתכן מצב שבו תינתן האפשרות להעביר את ההתדיינות לבית המשפט האזרחי. כך למשל, במצבים הכרוכים בבירור מצבת חריגה של עובדות, ובעיקר שמיעת עדויות מומחים ואומדן נזקים (ראו: פש"ר (מחוזי תל אביב-יפו) 2673/99 אריה יצחקי נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (פורסם בנבו, 23.02.2004).

12.בענייננו, מתנהלת זה מכבר תביעה מורכבת, והיא מצוייה בשלבים מתקדמים מאוד (לשיקול זה בבחינת מתן אפשרות לנהל תביעה ראו: בש"א (חי') 5343/06 החברה לפיתוח ים המלח חבל סדום וערד בע"מ נ' יוסף בן-ארי (11.3.2007). פרשת התביעה נשמעה במלואה במהלך שלוש ישיבות הוכחות והוגשו חוות דעת – ותצהירי רו"ח כפי שעולה מן הבקשה והתגובה ועל פניו נותר לשמוע את הנתבע וההליך לקראת סיומו. לאמור לעיל אוסיף כי על מנת להכריע בטענות הצדדים ובמחלוקת דרושה שמיעת ראיות לרבות מומחים וככל הנראה, בנסיבות אלה, ובשים לב לאמור לעיל עדיפה (וייתכן אף צודקת יותר) הכרעת בית המשפט מאשר הכרעת הנאמן (המנהל המיוחד). בנוסף, מאחר וההליך בפניי (הליך הפש"ר) נמצא בחיתוליו ואילו ההליך האזרחי נמצא באיבו (ואולי לקראת סיומו) ולאור עמדת המנהל המיוחד שתומך בבקשת המבקש, מצאתי כי מתקיימות אותן נסיבות חגירות המצדיקות בירור המחלוקת בפני בית המשפט ולא בפני בעל התפקיד.

13.סוף דבר, ההליכים בתיק 2016-11-13 יימשכו כסדרם, ולא יעוכבו מחמת צו הכינוס.

14.המבקש יביא החלטתי בפני בית משפט השלום.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.