פש"ר 44343-05-14 ואח' חוג'יראת נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 19/01/15 הוריתי, בהתאם לבקשה מוסכמת שהוגשה מטעם המנהלת המיוחדת, על העלאת התשלום החודשי המושת על החייבת מסך של 500 ₪ לסך של 2,000 ₪ החל מיום 01/03/15. המנהלת המיוחדת טענה בבקשתה כי בעת הגשת הבקשה לצו הכינוס, עת נקבע סכום התשלום החודשי, החייבת לא עבדה, אולם מאז החלה לעבוד הכנסותיה גדלו והחייבת נתנה הסכמתה להעלאת התשלום החודשי כאמור.

החייבת הגיבה לבקשה וטענה כי לא נתנה הסכמתה להעלאת התשלום החודשי לסך של 2,000 ₪. לטענתה, כנגדה וכנגד בעלה נפתחו תיקי פש"ר והושתו תשלומים בסך של 500 ₪ לכל אחד. היא עובדת מזה כחודש וחצי ומשתכרת בממוצע סך של 3,000 ₪ לחודש.בעלה עובד כשכיר בעבודות גינון ומשתכר בממוצע סך של 4,500 ₪ לחודש. לבני הזוג בן משותף מנישואיהם, אשר סובל ממום מולד ועיכוב התפתחותי ושפתי ומתחנך בגן מיוחד וההוצאות בגין הטיפולים והחינוך המיוחד רבות וחריגות. מצבו הכלכלי הירוד ומצבו הבריאותי של בנה לא ישתנו באופן משמעותי בעתיד הקרוב והרחוק והעלאת התשלום החודשי תקשה עליה מבחינה כלכלית ואף תגרום לה לנזק בלתי הפיך ולהפרת צווי בית משפט ואי עמידה בצו התשלומים, דבר העלול להביא לביטול הליך הפש"ר.

בתשובתה לתגובת החייבת טענה המנהלת המיוחדת כי החייבת הסכימה להעלאת התשלום החודשי ואף הבינה את הסיבה לכך ונתנה הסכמתה בכתב בחתימתה על פרוטוקול החקירה. לטענתה עסקינן בחייבת צעירה, ילידת 87, נשואה ואם לקטין יליד 2008, בעל צרכים מיוחדים. בעלה של החייבת מצוי אף הוא בהליך פש"ר ורק לאחרונה היא מונתה כמנהלת המיוחדת גם בתיק פשיטת הרגל שלו. בתצהיר ההסתבכות שצורך לבקשה למתן צו כינוס ציינה החייבת כי היא סובלת מפריצת דיסק המונעת ממנה להשתלב במעגל העבודה, אולם היא לא תמכה טענתה זו באסמכתאות. החייבת הפקידה את כל התשלומים החודשיים, אך לא כסדרם. החייבת לא הגישה את הדו"חות במועדם והמציאה דו"חות לא מלאים המגובים חלקית באסמכתאות במועד חקירתה. החייבת שיתפה פעולה בחקירתה באופן מלא ודיווחה כי היא מתגוררת עם בעלה בבית הוריו בזרזיר וכי הם נושאים בתשלום מים חשמל, ארנונה וגז. החייבת דיווחה כי החלה לעבוד במשרה מלאה ושכרה החודשי עומד על סך של כ-4,500 ₪, בעוד שבעת הגשת הבקשה לצו כינוס דיווחה כי אינה עובדת כלל. שכרו החודשי של בעלה עומד על סך של כ-5,000 ₪ והיא מקבלת קצבת ילדים בסך של 140 ₪, כך שהכנסות התא המשפחתי עומדות על סך של כ-9,600 ₪, בעוד הוצאותיו עומדות על סך של כ-5,000 ₪ לחודש כולל הוצאות חריגות.

על אף שלא קנויה לחייבת זכות להגיב לתשובת המנהלת המיוחדת, הגישה החייבת תשובה מטעמה לפיה היא משתכרת בממוצע סך של כ-3,000 ₪ לחודש ובעלה משתכר בממוצע סך של כ-4,500 ₪ לחודש וטענה כי היא עומדת בתשלומים החודשיים ומגישה דו"חות חודשיים.

המנהלת המיוחדת הגיבה לתשובתה וטענה כי החייבת לא המציאה מסמכים רפואיים על מניעות מעבודה במשרה מלאה וכי טענתה שהטיפול בבנה גוזל ממנה שעות עבודה ומשאבים כספיים אינה מתיישבת עם המידע מחקירתה, לפיו בנה שוהה במהלך כל היום במסגרת מתאימה בשפרעם והוצאות הטיפולים בו מגיעות לסך של 300 ₪ בממוצע לחודש. המנהלת המיוחדת הוסיפה וטענה כי החייבת חדלה להגיש דו"חות חודשיים ודו"ח אחרון הוגש לגבי חודשים נובמבר-דצמבר וכי תשלום אחרון הופקד בקופת הכינוס בחודש דצמבר, עבור חודש ינואר והחייבת צברה פיגורים בגין 3 חודשים (לא כולל חודש מאי 2015). לפיכך, יש להשאיר על כנו את צו התשלומים בסך של 2,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובתשובות לתגובות לה, הנני סבור כי לאור נימוקי הבקשה ובהתחשב באיזון הנכון והראוי בין אינטרס החייבת מחד לאינטרס הנושים מאידך, יש מקום לקבל את בקשת המנהלת המיוחדת באופן חלקי. לפיכך, הנני מורה על העלאת התשלום החודשי המושת על החייבת לסך של 1,200 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.