פש"ר 43625-11-10

מבוא

1. זוהי בקשת חייבת, ילידת 1966 למתן הפטר. החייבת הוכרזה פושטת רגל לבקשתה ביום 25.3.2012 לאחר דיון שהתקיים בבקשתה. לדיון לא התייצבו נושים. בפסק הדין המכריז על החייבת פושטת רגל חויבה החייבת לשלם סך של 1,000 ₪ מדי חודש לקופת הכינוס ועו"ד מוטי בן ארצי מונה כנאמן על נכסי החייבת.

    

2. ביום 2.12.2014 הגיש הנאמן בקשה להגדלת התשלום החודשי שהושת על החייבת. הנאמן קיבל גרסת החייבת כי הסתבכותה הכלכלית נובעת מבריחת בן זוגה מן הארץ תוך הותרת חובות רבים אחריו בגין עסק שניהל שלחלקם ערבה. הנאמן טען עם זאת, כי החייבת מנהלת אורח חיים שאינו תואם הכנסותיה, טען כי לבנה המתגורר עימה הכנסות נאות ומן הדין לחייבו לתמוך ולסייע יותר לאמו. כן נטען כי קיים חשד שבן זוגה של החייבת תומך בה ועניין זה הוסתר מבעלי התפקיד.

    

3. ביום 4.1.2015 הגישה ב"כ החייבת תגובתה לבקשה ובה נטען כי החייבת עומדת בחובותיה בהליך. נטען כי היא אם יחידנית הנתמכת בין השאר גם על הכנסות בנה העובד קשה למחיתו ואף מצליח לכלכל עצמו וללמוד על חשבונו לימודים גבוהים. נטען כי אין זה צודק להטיל עליו מעמסה נוספת בגין מאמציו לשקם עצמו. נטען כי כל הגדלת תשלום חודשי תחייב את בן החייבת לתמוך באמו בסכום נוסף כאמור משום שזו עובדת כשכירה והכנסתה צנועה, בנה חדל מלהתגורר עימה ואינו תומך בה כבעבר.

   בד בבד הוגשה על ידי ב"כ החייבת בקשה להקטנת התשלום החודשי לאור שינוי נסיבות שחל בהכנסותיה גם בשל עזיבת בנה את מגוריו עימה והצורך שלה לכלכל עצמה לבדה ולשאת גם בהוצאות שכר דירה לבדה.

   נטען כי אין ממש בטענה שהחייבת יכולה בגילה ובמצבה למצוא מקום מגורים זול יותר.

    

4. ביום 2.3.2015 ניתנה החלטה המקבלת באורח זמני וחלקי בקשת החייבת ומפחיתה התשלום החודשי המוטל עליה לסך של 750 ₪ לתקופה בת חצי שנה (בין התאריכים 1.1.2015-1.6.2015) והכל כדי לאפשר לחייבת תקופת הסתגלות לשינוי שחל בכלכלת ביתה ולאפשר לה למצוא מקום מגורים חלופי.

    

5. בד בבד עם הגשת הבקשה להפחתת התשלום החודשי הגישה החייבת ביום 27.4.2015 בקשה למתן הפטר ובה פורטו הנימוקים, כדלקמן: