פש"ר 4306-02-15 מרוז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

עסקינן בחייב שפעל להעלמת כספים שאמור היה לקבל כעזרה מאחיו (ואשר מקורם במתנה שנתנה האם המנוחה לאחיו לפני פטירתה) מעיניהם של בעלי התפקיד ובית המשפט, תוך הפקדתם בכספת סמויה.

אין מדובר בסכומים זניחים. לפי גרסת אחיו של החייב, המחשבה המקורית היתה להפקיד בכספת לטובת החייב (שלא קיבל זכויות בעזבון אמו על פי הצוואה של האם המנוחה) סך של 300,000 ש"ח ורק לאחר מכן נמלך אחיו של החייב בדעתו ובעצת פקידי הבנק ביקש להסתפק בהפקדת סך של 60,000 ₪(!!) בכספת.

החייב טוען כי הכספים נועדו לצורך הסדר עם נושיו במסגרת הליך זה, וכי לא התכוון להבריח כספים אלו מנושיו ואולם אם כך הדבר מדוע התנהל במחשכים? מדוע בקש להפקיד את הכספים בכספת?? החייב טוען כי אין לו חשבון בנק, אך מה מנע ממנו לפתוח חשבון בנק לאחר מתן צו הכינוס? מי שממאן לפתוח חשבון בנק אף אין מניעה שיעשה כן מעיד על עצמו כי הוא מבקש להסתיר מעיני נושיו ,בעלי התפקיד, ובית המשפט את התנהלותו הכלכלית האמיתית.

יתר על כן, אם הכספים נועדו לצורך הסדר, מדוע החייב לא הפקיד הכספים בידיה הנאמנות של באת כוחו? מדוע לא דיווח על הכספים לבעלי התפקיד או לבית המשפט? מדוע לא הגיש הצעת הסדר? מדוע באת כוחו לא ידעה על כוונתו להגיע להסדר עם נושיו על יסוד כספים אלו ולא דיווחה על כך בדיון שהתקיים ביום 22.5.2016?

אם כוונתו של החייב הייתה כה טהורה, מדוע לא התייצב בעצמו לדיון שנקבע ביום 22.5.2016 והסתפק בנוכחות באת כוחו חרף השלכותיה המהותיות של הדיון בבקשה על הליכי פשיטת הרגל?

מצבו הנפשי ו/או הדכאוני של החייב היה בו אולי להסביר את אי ביצוע חובותיו בהליך (לחייב 13 פיגורים בסך של 11,500 ₪ ואף לא הגיש דוחות מאז תחילת ההליך אף שצו הכינוס ניתן עוד ביום 13.4.2015 ) וגם את טענה זו אני מתקשה לקבל שכן אין מדובר במצב רפואי חדש אלא מתמשך כעולה מן התעוד הרפואי לשנים 2010-2011.

בנסיבות אלו, אין בכוונתי להעתר לבקשת החייב להצגת תסקיר מטעם שירותי הרווחה שכן גם אם תסקיר זה יאושש את כל טענות החייב בדבר מצבו הנפשי והדכאוני אין בכך כדי להפיג את חוסר תום הלב שבהתנהלותו.

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשתו העיקרית של החייב בשל חוסר תום לב בניהול ההליך.