פש"ר 43037-09-14 קליינר נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

ראשית, יובהר כי טענת הנאמן בסעיף 4 לתגובתו לפיה צו התשלומים ביחס לחייבת לא הוגדל איננה ברורה, שעה שצו התשלומים הוגדל בהחלטה מיום 13/7/2016, וכעת עסקינן בבקשת החייבת לביטול ההחלטה הנ"ל ובבקשתה להפחתת צו התשלומים לסך של 600 ₪ בחודש.

צו כינוס ניתן לבקשת החייבת ביום 17/9/2014, והושת עליה צו תשלומים לטובת הנושים בסך של 500 ₪ לתשלום מדי חודש.

ביום 10/5/2016 הוכרזה החייבת כפושטת רגל, אולם לא נקבעה לה תכנית פירעון בשל התנגדותה לכך. במעמד הדיון הוריתי למנהל המיוחד לבחון את צו התשלומים שהוטל על החייבת ואת השאלה האם יש להורות על הגדלתו.

המנהל המיוחד הגיש בקשה להגדלת צו התשלומים. על פי הנטען, החייבת, ילידת שנת 1979, נשואה וללא ילדים הסמוכים לשולחנה, מועסקת בתפקיד של מזכירה רפואית במרפאת שיניים תמורת שכר ממוצע בסך של 4000 ₪. בעלה של החייבת, מועסק כעובד ייצור במפעל ומשתכר סך של 5200 ₪ לחודש. סך כל ההכנסות החודשיות של התא המשפחתי הנו כ- 9200 ₪ לחודש כאשר ההוצאות המדווחות הנן בסך של 8000 ₪. כמו כן, נטען, כי לחייבת הוצאות בנות הפחתה בשיעור של 1000 ₪ לפחות. לאור זאת, עתר המנהל המיוחד להגדלת צו התשלומים לסך של 1500 ₪.

מאחר והחייבת לא השיבה לטענות המנהל המיוחד, ומאחר והן לא נסתרו, הוריתי ביום 13/7/2016 על הגדלת צו התשלומים כאמור ברישא של החלטה זו.

ביום 10/8/2016 הגישה החייבת בקשה לביטול ההחלטה בדבר הגדלת צו התשלומים החודשי, כן להפחתת צו התשלומים לסך של 600 ₪. לטענת החייבת, הפער החיובי שבין ההכנסות להוצאות נובע מ"טעות בסיסית בהכנת הדוחות". כמו כן, נטען כי החייבת נאלצת לבצע שעות נוספות רבות על מנת להגדיל את הכנסתה וכי בעלה, שהנו נתין זר, ללא מעמד, לא מועסק באופן רציף אלא שהוא עובד לסירוגין. לטענתה, לא יעלה בידה לעמוד בצו תשלומים כה גבוה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מורה על דחיית הבקשה של החייבת לביטול ההחלטה ועל הותרת צו התשלומים המוגדל על כנו.

עיון בדוחות החודשיים שהחייבת צירפה מעלה כי אכן, קיים פער חיובי בין הכנסות החייבת ובעלה לבין הוצאות התא המשפחתי. על אף שניתנה לחייבת זכות תשובה, היא לא פירטה מהי אותה ה"טעות הבסיסית" הנטענת שנפלה בהכנת הדוחות, ובהיעדר פירוט כזה, אין לקבל טענתה. בנוסף לפער החיובי המשתקף מהדוחות, נראה כי לחייבת מספר הוצאות מופרזות שהן בנות הפחתה. כך למשל, נראה כי הוצאה עבור כלכלה בגין שתי נפשות בסך של 2500 ₪ לחודש הנה הוצאה מופרזת שראוי להפחיתה. כמו כן, לא ברור לאיזו הוצאה מתייחסת ההוצאה בסך של 414 ₪ בגין "סלון" ועד כמה היא הכרחית, הוא הדין ביחס להוצאה עבור כרטיס טיסה בסך של 800 ₪ לחודש.

טענת החייבת לפיה בעלה, שהנו נתין זר, אינו מועסק באופן רציף, גם היא מעלה תמיהה שכן מתלוש השכר של הבעל עולה, לפחות לכאורה, כי הוא מועסק באותה החברה החל מחודש ינואר 2015.