בית אחים סיני (שטיחים) בע"מ ואח' נ' ורנר ואח'

מונחת לפני בקשת עו"ד ארז חבר הנאמן לנכסי החייב דן ורנר (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החייב") לביטול פסק דין שניתן בהסכמה במסגרת תביעה שהוגשה נגד החייב ואחרים.

רקע

החייב היה איש עסקים שלו פעילות ונכסים בישראל ובחו"ל. בבעלותו היו חברות שעסקו בין היתר בתחום ההסעדה, במיזמי נדל"ן ועוד. לימים נקלע החייב לקשיים והוגשה נגדו בקשה על ידי אחד מנושיו להכרזתו פושט רגל. במסגרת ההליך ניתן ביום 30.11.11 צו לכינוס נכסיו ועו"ד חבר מונה כמנהל מיוחד. במועד מאוחר יותר הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד חבר מונה נאמן לנכסיו.

החייב ניהל את עיקר פעילותו בחו"ל באמצעות התאגדויות זרות, שהעיקרית ביניהן היא חברה בשם JULACONY HOLDINGS LIMITED ׁ(להלן: "ג'לקוני"). ג'לקוני הינה חברת אחזקות שרשומה בקפריסין והיא בעלת מניות בחברות אחרות שלהן פרויקטים שונים בחו"ל. בעלי המניות הרשומים של החברה הינם עורכי דין קפריסאים כאשר השליטה בפועל מוקנית לחייב. זאת לפי דברי החייב, לפי מידע שנמסר לבית המשפט על-ידי בעל התפקיד וכעולה גם מהסכמים שונים כגון הסכם שבין הצדדים מיום 26.7.06 שעליו חתם החייב בשם ג'לקוני וכן לאור הסכם בעלי מניות של החברה מיום 1.11.09. לפי הסכם בעלי המניות, החייב הוא בעלים של 505 מהון המניות של החברה המהווה את רוב רובם של המניות. בנוסף לו מחזיק בנו אסף ב- 220 מניות, וכן 5 אחרים שלהם מספר מועט של מניות, כאשר לדברי החייב המניות הוקצו להם עבור השקעותיהם במימון פרויקטים בחו"ל של החברה כאשר כל אלה מחזיקים בכ-12% מהמניות.

המשיב 2 (להלן: "ישראלי") הינו איש עסקים שהשקיע במספר פרויקטים של החייב והינו בין היתר הבעלים של המשיבה 1 (להלן: "בלסי").

בין בלסי לבין ג'לקוני ולבין החייב וצדדים נוספים (אלה יכונו להלן : "החייבים") נכרת ביום 26.7.06 הסכם השקעה (להלן: "הסכם ההשקעה"). מטעמים שאינם דרושים להחלטה התגלו קשיים במימוש הסכם ההשקעה, דבר שחייב התקשרויות בהמשך בין הצדדים. לעניין זה אבהיר שבהתאם למוסכם בין הצדדים השקיעה בלסי בג'לקוני סכומים ניכרים. הואיל ולא ניתן היה לממש את הסכם ההשקעה ואת ההסכמים שנכרתו בהמשך, נחתם ביום 2.12.09 הסכם שלפיו יבוטל הסכם ההשקעה והחייבים ישיבו את הסכומים שניתנו על ידי בלסי ובהתאם ללוח התשלומים. הסכום המגיע הועמד על סך של 1,890,000 יורו בצירוף ריבית בשיעור של 8% לשנה. נטען על ידי בלסי שהמגיע לא שולם גם לאחר מכתבי ההתראה ומתן המחאת זכות. לאחר שניסיונות להגיע להסכמה לא צלחו, הגישה בלסי בחודש יולי 2012 תביעה בסדר דין מקוצר נגד ג'לקוני ונגד החייבים לתשלום הסך של 2,553,103 יורו שווה ערך ל- 12,612,329 ₪ (ת.א. מחוזי ת"א 54023-07-12) (להלן: "התביעה"). הנתבעים לא הגישו בקשת רשות להתגונן והצדדים להליך הגיעו ביום 17.12.12 להסכם פשרה שלפיו הועמד החוב על סך של 1,370,000 יורו שישולם על ידי החייבים יחד ולחוד, תוך שנקבע שג'לקוני תהיה חייבת לבלסי סך של 1,100,000 יורו בלבד (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם הפשרה נחתם על-ידי הצדדים לו ובהם החייב, ג'לקוני באמצעות עורכי הדין קפריסאים. להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין ביום 26.12.12 (כב' השופטת אביגיל כהן) (להלן: "פסק הדין").

בהמשך ומשפסק הדין לא קוים על-ידי החברה, הגישה בלסי בקשה לבית המשפט המוסמך בקפריסין להורות על אכיפת פסק הדין ובית המשפט נעתר לבקשה, כאמור בהחלטה מיום 30.1.15. ביום 27.11.15 הגישה בלסי בקשה לבית המשפט המוסמך בקפריסין ליתן צו לפירוקה של ג'לקוני וביום 8.3.16 ניתן צו לפירוק החברה.

הבקשה 

אציין שבעת הגשת התביעה וממילא בעת ההתקשרות בהסכם הפשרה כבר היה צו הכינוס נגד החייב בתוקף, אך האחרון לא יידע את בעל התפקיד על הגשת התביעה כמו גם על הסכם הפשרה והמידע בעניין זה נודע לנאמן לאחרונה ושלא מפי החייב. בנסיבות אלה הגיש הנאמן את הבקשה שלפני שבה עתר בשלב ראשון לקבל מידע מלא באשר לנסיבות המקרה, שכן היה בידו רק מידע חלקי. עוד עתר הנאמן ליתן צו על עיכוב הליכים מיידי של מימוש נכסי ג'לקוני בקפריסין ועד לאחר שיקבל את התמונה המלאה.

לאחר שהוגשה תגובה של המשיבים וכן ניתן צו ארעי נגדם הוגשה תגובה על-ידי הנאמן שכוללת גם בקשה משלימה ובה עתירה לסעדים נוספים. בגדר אלה: להורות שהחייב לא היה מוסמך לחתום על הסכם הפשרה בהיותו תחת צו כינוס ומשכך פסק הדין בטל מעיקרו ואין לו תוקף כלפי החייב וג'לקוני; חיוב המשיבים בהוצאות ובנזקים שנגרמו לקופת הפש"ר; להורות למשיבים להמציא את כל הנספחים הרלוונטיים; להורות למשיב 2 להתייצב במשרדי הנאמן לצורך חקירה וכמפורט בתגובה שהוגשה.