פש"ר 4168-07 אלטרץ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1.לפניי שני ערעורים על הכרעות הנאמן בשתי תביעות חוב שהגישו המשיבים 3 ו-4.

2.בערעור בעניין הכרעת החוב הנוגעת למשיב 3, טוען החייב כי תביעת החוב הוגשה כ-14 חודשים לאחר מתן צו הכינוס, היינו באיחור של 8 חודשים, ובאיחור של 6 חודשים ממועד פרסום בדבר מתן צו הכינוס ברשומות. לטענת החייב, אין לקבל את טענות המשיב 3 כי לא ידע על צו הכינוס. מדובר בטענות עובדתיות שלא הוכחו כלל, הנושה הסתיר מידע ומסמכים שהנאמן ביקש באופן ספציפי אך יחד עם זאת, ראה הנאמן ליתן למשיב 3 ארכה ללא שום הצדקה. החייב חולק על קביעת הנאמן, כי המשיב 3 לא היה מודע לצו הכינוס עקב טעות שנפלה בלשכת ההוצאה לפועל. בהקשר זה טוען החייב, כי הנאמן לא ערך בדיקה ולא בחן טענה זו של המשיב 3.

3.באשר לטעות שנפלה בלשכת ההוצאה לפועל, עולה כי הטענה היא שבטעות בתיק ההוצאה לפועל הוקלד כי צו הכינוס מתייחס לחייב אחר בשם מוטי אלטרץ, ולא לחייב שלפנינו. החייב אינו חולק כי אכן נפלה טעות כזו, אלא שלדבריו לגביו החייב מוטי אלטרץ ניתן צו כינוס כבר חודשיים לפני כן, ועל כן היה על הנושה לדעת שמדובר בטעות והיה עליו לבדוק עניין זה. כמו כן טוען החייב, שהנושה לא הציג מסמך כלשהו בעניין זה.

4.החייב טוען עוד, כי גם אם הנושה המשיך ופעל במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אין הדבר מעיד על כך שלא ידע שניתן צו כינוס כנגד החייב. יתרה מכך טוען החייב, כי למעשה הפעולה האחרונה בהוצאה לפועל הייתה חודשיים לפני מועד מתן צו הכינוס. לדעת החייב, הדבר מעיד על כך שהנושה ידע על מתן צו הכינוס.

5.החייב גם טוען, כי אמנם הועברו כספים בתיק ההוצאה לפועל לנושה במועדים שונים, אולם לדעת החייב אין הדבר מלמד שהנושה פעל בתום לב ולא ידע שניתן צו כינוס, שכן מדובר בכספים שהוחזרו אל הנושה בגין אגרות שונות ששילם או בגין הליכים שבסופו של דבר לא בוצעו.

6.החייב גם מצביע על כך שביום 24.6.08 הוגשה בקשה "לתיק האיחוד" לזמן את החייב לחקירה, אולם ניתנה החלטה שלא ניתן לעשות כן הואיל וניתן צו כינוס נכסים. עוד עולה, כי תיק האיחוד נסגר בנובמבר 2006, ובעניין זה ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל, ביום 16.11.07, כי תיק האיחוד פוזר.

7.החייב טוען עוד, כי לאחר שתיק האיחוד פוזר הוא הפסיק לשלם סכום כלשהו ללשכת ההוצאה לפועל.

8. החייב טוען כי מייד כשהתקבל צו כינוס הנכסים, ניגש אישית ללשכת ההוצאה לפועל והגיש את צו הכינוס בכל התיקים שהיו תלויים ועומדים כנגדו, לרבות תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו על ידי המשיב 3, ולראיה, בכל יתר התיקים ניתן צו עיכוב הליכים. בכך, טוען החייב, עמד בחובה המוטלת עליו ליידע את הנושים בדבר מתן צו הכינוס. לפיכך, טוען החייב כי המשיב 3 פעל בחוסר תום לב, כיוון שהיה מודע לקיומו של צו הכינוס, אולם לא הגיש תביעת חוב במועד ללא כל הסבר. יתר על כן טוען החייב, כי גם אם יקבל בית המשפט את טענת המשיב 3 כי פעל בתום לב, יש לקבוע שלא היה מקום ליתן ארכה להגשת תביעת החוב, שכן העובדות שנטענות על ידי המשיב 3 בבסיס הבקשה הוכחו כבלתי מהימנות.

9.מוסיף וטוען החייב, כי בקופת הכינוס 59,000 ₪ ותביעות החוב המאושרות הן בסכום של 106,000 ₪, זאת ללא תביעת החוב של המשיב 3. קבלת תביעת החוב של המשיבים 3 ו-4 תביא לתוצאה של תוספת לחובות בסכום של 380,000 ₪, דבר שיסכל אפשרות של החייב להביא לסיום ההליך. דבר זה, כך לטענת החייב, פוגע בו וכן בנושים האחרים.