פש"ר 41056-02-14 ש' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות שני ילדיהם הקטינים שלה ושל המשיב 1 (להלן – החייב), שהינם כבני 13 ו -17, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 3.3.14 .

3.ביום 5.2.03 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכ"ס המאשר הסכם בין הצדדים ע"פ מזונות כל אחד מילדיו הקטינים של החייב יעמוד על 1500 ₪ נכון למועד פסק הדין (3000 ש"ח לשני הקטינים) בצירוף הפרשי הצמדה למדד ממועד פסק הדין.

4.המבקשת עתרה לחיוב החייב במזונות הקטינים בשיעור של 3000 ₪ לחודש כפי שצויין בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. בקשתה של המבקשת הייתה אנמית ללא פירוט צרכי הקטינים או הכנסותיה והוצאותיה שלה. לטענת המבקשת אין להכנסותיה או הוצאותיה כל רלבנטיות למזונות הקטינים.

5. החייב לא הגיש תגובה למבוקש ואולם המנהל המיוחד בתגובה שהגיש מטעמו מציין כי החייב ניאות בחקירתו לשלם לילדיו מזונות בשיעור של 2500 ש"ח בחודש. יצויין כי עסקינן בחייב המשתכר סך של 12,500 ₪ לחודש נטו ונושא בתשלום חודשי לקופת הפש"ר בשיעור של 1500 ₪ החודש.

לטענת המנהל המיוחד כיוון שהמבקשת לא עמדה בחובת הגילוי העומדת כנגדה בעת הגשת בקשה לקציבת מזונות יש לקצוב לה את סך המזונות בשיעור של 2500 ₪ אלא אם כן תוסיף ותפרט את פרטי הכנסותיה, הוצאותיה וכיוצ"ב.

6.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ'  פלונית (2004) הובהר כי -

 "סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

7.אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות. על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 הנ"ל). במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב (רע"א 7210/09 פלוני נ'  פלוני (2010)).