פש"ר 39366-04-16 שיבלי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

בקשת חייב למתן צו כינוס. הכונ"ר לא הגיש תגובה משלימה לאחר הגשת הבהרת החייב בהתאם לבקשת הכונ"ר בתגובתו הראשונית.

החייב הצהיר על שני חובות בלבד: חוב בגין מזונות למל"ל בסך של כ- 204,000 ₪; וחוב שעניינו פיצוי שנפסק לזכות גרושתו בגין אלימות בה נהג כלפיה בסך של כ- 140,000 ₪.

החייב אף ריצה עונש מאסר בן שנה ושלושה חודשים בגין אלימות כלפי גרושתו והשתחרר ממאסר בחודש 8/06.

עיקר חוב המזונות אינו מתייחס לתקופה שבה שהה החייב במאסר, אלא לתקופה המאוחרת למועד זה. למעשה, רק מקצת החוב מתייחס לתקופת המאסר (שלושה חודשיים), וחודשיים נוספים בתקופה הסמוכה לשחרורו (כ- 16,000 ₪), כאשר יתרת חוב המזונות מתייחסת לתקופה מאוחרת יותר.

לאחר שעיינתי בטיעוני החייב, שוכנעתי כי המקרה שבפנינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם יש לחסום את דרכו של החייב מלהיכנס להליך כבר בשלב הגשת הבקשה למתן צו כינוס.

כפי שהבהיר כב' השופט מלצר בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (פורסם בנבו, 12.10.2015) (להלן: "עניין ד.מ."), על בית המשפט הדן בפשיטת רגל של חייב, אשר חוב המזונות נמנה על חובותיו, לאזן ככל שניתן, כבר בשלביו המקדמיים של ההליך, בין האינטרס של החייב המבקש לפתוח דף חדש בחייו, לבין האינטרס של הנושה, במקרה זה, המל"ל, לקבל מן החייב הכספים ששילם במקומו כדי לזון את ילדיו ולהביא בחשבון במסגרת זו גם "שיקולים הקשורים בהבטחת האינטרס המיוחד בגביית חוב המזונות" (שם, פסקה 34). "על בית המשפט לחתור, ככלל, לצמצומה של הפגיעה העלולה להיגרם למי שזכאי לקבלתם של כספי מזונות מהחייב, שעליו הוטלה (וייתכן שאף עדיין מוטלת), החובה החוקית לכלכלו (ובפרט כשמדובר בקטינים), באם יינתן צו כינוס ויעוכבו ההליכים שהוא מנהל לשם גבייתו של חוב המזונות" (שם, שם).

בהינתן שהכלל הרגיל הוא שחוב המזונות אינו בר-הפטר, אלא אם הורה בית המשפט אחרת, "הרי שמתחזקת ביתר שאת, ההצדקה ומתגבר עוד יותר הצורך לערוך בחינה קפדנית של סוגיית תום ליבו של החייב ביצירת החוב, כבר בשלבים המוקדמים של ההליך" (עניין ד.מ., פסקה 40).

כב' השופט מלצר עמד בפסק דינו בעניין ד.מ. על הטעם הכפול שבדבר: מחד גיסא, אין הצדקה לאפשר לחייב ליהנות במשך שנים מהיתרונות שמקנה הליך פשיטת רגל ביחס לחוב מזונות עבר, אם בסופו של יום וכלל ממילא לא תצמח לו תועלת מהליך הפש"ר; ומאידך גיסא, יש לצמצם את הפגיעה העלולה להיגרם למי שזכאים לגבות את חוב המזונות הפסוק מאת החייב במשך השנים בהן מתנהלים הליכי פשיטת הרגל.

באשר לשיקולים שעל בית המשפט להפעיל בעת מתן החלטתו אם ליתן צו כינוס בעניינו של חייב לו חוב עבר בגין מזונות, נקבע כי ראוי ליתן משקל למידת אי-ההגינות או חוסר המוסריות שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו. בעיקר רלוונטית השאלה: באלו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? האם מדובר במניעה אמתית או שמא החייב השתמט במכוון מתשלום חוב המזונות חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? עוד יש ליתן את הדעת לשאלה מהו שיעורו של חוב המזונות מכלל היקף הנשייה בשים לב לתביעות החוב שהוגשו. ככל ששיעורו של חוב המזונות גבוה יותר, כך יש ליתן משקל רב יותר לאינטרס של הנושה הזכאי לפירעון חוב המזונות. לא כל שכן, כאשר מדובר במי שעודנו בגדר זכאי למזונות מן החייב. יש להתחשב בהקשר זה, גם במצבו האישי והבריאותי של החייב ובשאלה אם נותרו בידיו נכסים מהם ניתן להיפרע. נקבע בעניין ד.מ. כי יש מקום להחמיר עם חייב שהגיש את בקשתו במועד בו עדיין מוטלת עליו חובה לזון את בני משפחתו.