פש"ר 38968-04-14 לוי נ' וולך ואח'

1.בפני ערעור על החלטת הנאמן לנכסי החייב, מר יהודה לוי (להלן: "החייב"), שקיבל תביעת חוב אשר הגישה באיחור הגב' שולמית לוי, גרושת החייב (להלן: "הנושה") בגין חוב מזונות. הערעור הוגש על ידי החייב עצמו ביום 30.4.2014.

2.ביום 26.2.2008 ניתן בהליך זה לבקשת החייב צו כינוס לנכסי החייב.

החייב הצהיר בבקשתו (בתיק 805/07 בבית משפט חיפה (להלן: "תיק הפש"ר") על חובות בסך 2,503,278 ₪ ל- 33 נושים. כנגד החייב הוגשו 39 תביעות חוב בסך 2,330,308 ₪ מתוכן נתבע דין קדימה בסך 201,382 ₪.

ביום 8.4.2010 הוכרז החייב פושט רגל.

ביום 1.5.2014 ניתן צו הפטר בעניינו של החייב. עד מועד מתן ההפטר בהחלטת כב' השופטת טאובר לא נבדקו תביעות החוב.

3.ביום 18.12.2013, הגישה הנושה לנאמן בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב בצירוף תביעת חוב על סך של 184,239 ש"ח בגין חוב מזונות. בקשתה התקבלה על ידי הנאמן שקבע כי מצא טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת תביעת החוב באיחור. מכאן הערעור.

4.עיון בבקשה מגלה כי בין הנושה לבין החייב מתנהלים הליכים משפטיים במסגרת תיק הוצל"פ 12-00015-98-2 בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה (להלן: "תיק ההוצאה לפועל") בהליכים אלו תבעה הנושה מהמערער (להלן: "החייב") חוב בגין מזונות זמניים בסך 800 ש"ח לחודש שנפסקו על ידי בית משפט לענייני משפחה. זאת במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים בתיק 4434/97, המזונות הזמניים נפסקו בהחלטה מיום 17.2.98. בהמשך אישר בית משפט לענייני משפחה הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים על פיו סכום המזונות יעמוד על סך של 900 ש"ח לחודש. זאת במסגרת תיקי תמ"ש 44200/97 ו- 44201/97 בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.

יובהר כי תיק ההוצל"פ הנ"ל נפתח בגין אי תשלום מזונות זמניים עוד טרם ניתן פסק הדין הסופי הנותן תוקף להסכם הפשרה שהושג בין החייב והנושה במטרה לגבות את המזונות הזמניים.

5.אין חולק כי החייב עצמו פנה בבקשה לראש לשכת ההוצאה לפועל לבחון את גובה חוב המזונות במסגרת תיק הוצל"פ הנ"ל עת טען כי סכום החוב שגוי. ראש לשכת ההוצאה לפועל מינה מומחה מטעמו, רו"ח ויסאם עזאם, לבדיקת חוב החייב לנושה בגין דמי מזונות זמניים. ביום 24.10.2013 נקבע לאחר בדיקה כי חוב החייב לנושה בגין דמי מזונות זמניים עומד על סך של 184,239 ₪. מדובר אפוא בהליך שנקט החייב מיוזמתו והמשיך להתנהל במקביל להליכי הפש"ר לבקשת החייב שנוהלו בתיק הפש"ר.

6.מן האמור לעיל עולה כי החייב ניהל כנגד הנושה הליכי הוצאה לפועל שבמסגרתם ביקש לבדוק תביעת חוב מזונות בטענה כי הוא שגוי (זאת לאחר פתיחת הליכי פשיטת רגל על ידו בבית המשפט המחוזי בחיפה) בהתנהגותו הראה החייב כי בכוונתו להחריג הליכי גביית המזונות מהליכי הפש"ר שנוהלו לבקשתו או לבטלם תוך הכרה בקיומו של חוב המזונות אם כך יפסק בתיק ההוצאה לפועל.

לאחר שהליכי בדיקת החוב בהוצאה לפועל הסתיימו בתוצאה שאינה תואמת את המקווה על ידי החייב ביקש לעכב ההליכים לאור קיומו של הליך פש"ר.

במועד זה בו הוגשה בקשת החייב לעכב הליכי פשיטת הרגל ידע החייב כי הנושה, אם בנו לא הגישה תביעת חוב במסגרת הליך הפש"ר כנראה בשל ההליכים שקוימו בתיק ההוצאה לפועל.

7.ביום 9.1.20114, עם קבלת שומת חוב המזונות הזמניים ביקש כאמור החייב צו עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל בשל הליך הפש"ר, פש"ר (מחוזי חיפה) 805-07, שהתנהל בעניינו. ראש ההוצאה לפועל קיבל את בקשת החייב ואישר עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל. הדבר נעשה מבלי לבחון התנהלות הצדדים והשאלה מדוע הבקשה מוגשת רק בשל מאוחר זה.