פש"ר 37215-10-14 עוזר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפניי בקשה להחלפת המנהלת המיוחדת בתיק הפש"ר באופן שבא כוחה של המבקשת ימונה כמנהל מיוחד במקום עו"ד רוזנצוייג שטרם החלה את הטיפול בתיק.

לטענת המבקשת, היא הנושה העיקרי והמהותי בתיק ולפי הודאת החייב הנה בעלת 85% מחובותיו. לשיטתה, מאחר ולה, כבעלת החוב העיקרי, האינטרס הכי מובהק לאמוד את נכסי החייב לצורך תשלום חובותיו והיא בעלת הידע הרב ביותר כדי להביא עד כמה שניתן לפירעון החובות, יש למנות את בא כוחה כמנהל המיוחד בתיק הפש"ר.

המנהלת המיוחדת בתגובה מטעמה, הודיעה כי הבקשה להחלפת בעל תפקיד הנה על דעתה ובהסכמתה ולשיטתה בתיק בו הנושה העיקרי הוא בעל סכום נשייה של 85% מערך החובות, והוא מעורב בהליכים, יהיה זה נכון ויעיל יותר כי הנ"ל ישמש בעל תפקיד בתיק. עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי אין זה חובה כי בעל התפקיד יהיה ניטראלי ולא אחת מונה בעל תפקיד שהוא בא כוח נושה.

החייב מתנגד למינויו של בא כוח המבקשת/הנושה כמנהל מיוחד בתיק הפש"ר ומוסיף כי אין לו התנגדות שימונה מנהל מיוחד אחר ניטראלי בהתאם לרשימות הכנ"ר. החייב חולק על טענות המבקשת כי יש לה את הידע הרב ביותר על מנת לאמוד את נכסיו וכי הבקשה שהגיש לרשם ההוצאה לפועל הייתה בגדר הברחת נכסים. לטענתו, יש לדחות את הבקשה גם לגופה מאחר ובא כוח המבקשת, המבקש להתמנות כמנהל המיוחד, הביע את עמדתו וסביר שאף קיבע אותה ביחס להתנהלותו של החייב. במסגרת שיקוליו של ביהמ"ש לגבי הכרזת חייב כפושט רגל בעת שבקשה מוגשת על ידי החייב, בוחן ביהמ"ש בעיקר את תום לבו של החייב בעת יצירת החובות ובמהלך כינוס הנכסים. לצורך כך, לתפקיד המנהל המיוחד ולקביעותיו חשיבות מהותית ולא ניתן למסור קביעות אלה לבא כוח המבקשת שכבר קיבע את עמדותיו. המנהל המיוחד גם חוקר את נסיבות ההסתבכות של החייב ועליו לבדוק את טענות החייב מבלי להיות בעל דעה עוד בטרם הבדיקה. מינויו של בא כוח הנושה כמנהל מיוחד ובהמשך נאמן על נכסי החייב מהווה ניגוד עניינים חמור שלא ניתן להכשירו. בעל התפקיד גם נדרש במסגרת תפקידו כמנהל מיוחד בחובת נאמנות כלפי נושים אחרים וגם כלפי החייב עצמו. לטענת החייב, בא כוח המבקשת, במהלך המו"מ ביניהם, הודיע לו כי בכוונתו למשוך את הליך פשיטת הרגל במשך 15 שנה ולנסות ולסכל את הכרזתו של החייב כפושט רגל וקבלת הפטר.

כונס הנכסים בתגובה מטעמו מסכים לבקשה וזאת נוכח כך שהמבקשת היא נושה עיקרית ויהיה זה ראוי ויעיל למנות את בא כוח המבקשת כמנהל מיוחד לנכסי החייב.

המבקשת הגישה תשובה לתגובת החייב ולטענתה אין כל סיבה מדוע לא ימונה בא כוחה כמנהל המיוחד. לשיטתה מדובר בחייב שמתנגד לאכיפה וביצוע של פסק דין חלוט שעבר שלוש ערכאות שיפוטיות. בא כוח המבקשת חולק על כך שאיננו בעל ניסיון או ניטרלי וזאת נוכח ניסיונו בתחום הרלוונטי. הטענה כאילו בא כוח המבקשת "איים" על החייב אינה נכונה ויש בה סתירה פנימית כאשר מחד המבקשת פעלה להמצאת התראת פשיטת רגל כנגד החייב ומאידך הטענה היא כי היא מנסה לסכל הכרזתו כפושט רגל. מדובר בחייב מניפולטיבי שהכנסותיו בפועל עולות בהרבה על ההכנסה המדווחת על ידו ודי בעיון בתדפיסי הבנק שהחייב הגיש כדי להיווכח לכך שעולה חשש כבד להברחת נכסים וכך גם עולה מנתונים נוספים להם טוענת המבקשת.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

הליכי פשיטת הרגל מיועדים להשיג שתי מטרות שאינן בהכרח מתיישבות זו עם זו, מחד לכנס את נכסי החייב ולחלק אותם בין נושיו בדרך הזולה והיעילה ביותר ומאידך, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. המנהל המיוחד שלאחר ההכרזה ימונה לנאמן מייצג בראש ובראשונה את האינטרס של הנושים, אולם אין הוא רשאי להתעלם מהזכויות והאינטרסים של החייב ועליו לגלות הגינות, עצמאות וניטרליות בתפקידו בכל עת (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, עמ' 179-180). השאלה העיקרית העומדת לפני בית משפט בעת מתן החלטה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו ובהמשך בעת מתן ההפטר היא האם פעל החייב בתום לב. בין השאר, שוקל בית המשפט את תום הלב בפעולותיו של החייב לפני הגשת הבקשה לפשיטת הרגל ומאז הגשת הבקשה. הדגש בתקופה הראשונה הוא על תום לב החייב בדרך יצירת החובות (שם, עמ' 173).