פש"ר 36657-11-12 ד' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשת החייב להארכת מועד וביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 20.1.15 במסגרתו בוטלו הליכי פשיטת הרגל.

ביחס לחייב ניתן צו כינוס ביום 6.2.13

על החייב הושת צו תשלומים בהיקף של 400 ₪.

ביום 15.6.14 הוגשה על ידי גרושתו של החייב בקשה לקציבת מזונות.

באותה בקשה נטען כי על פי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה היה על החייב לשלם סך של 1,800 ₪ בגין מזונות הקטינה וכי המבקשת עותרת לקציבת שיעור המזונות באותו סכום.

הבקשה הועברה לתגובת החייב כמו גם הנאמן.

החייב לא הגיש תגובתו, ובמסגרת תגובת הנאמן נאמר כי משיחה עם החייב ,הסכים זה האחרון לתשלום בהיקף של 1,300 ₪ בחודש.

ביום 20.8.14 ניתנה החלטת כב' השופט ויצמן במסגרתה קצב את מזונות הקטינה בשיעור של 1,300 ₪ והוסיף וחייב את החייב בתשלום נוסף בגין חוב העבר בהיקף של 200 ₪ בחודש.

זה המקום לציין כי ביום 24.6.14 הוגשה בקשה מטעם שירות הייעוץ לאזרח בעירית לוד, במסגרתה נתבקשה ארכה להגשת תגובת החייב לבקשה לקציבת מזונות. נוכח בקשה זו, ניתנה לחייב ארכה להגשת תגובתו עד ליום 10.7.14. על אף הארכה, לא הוגשה התגובה לבקשה וזאת גם לאחר שחלף זמן רב ממועד הגשת הבקשה.

עוד אציין כי במסגרת תגובת הנאמן לבקשה מאוחרת שהוגשה עלה כי בעל התפקיד שוחח עם החייב לאחר מתן ההחלטה בבקשה לקציבת מזונות, והחייב טען כי לא יוכל לשלם את הסכום הנקוב. לדברי הנאמן הוא הבהיר לחייב כי עליו לפנות בבקשה מתאימה בעניין זה לבית המשפט.

ואולם, הבקשה להפחתת סכום קציבת המזונות הוגשה על ידי החייב רק לאחר שבוטל ההליך וניתן פסק הדין.