פש"ר 35541-11-14 כהן נ' אדמון

לפניי התנגדות של חייב להתראת פשיטת רגל שניתנה נגדו.

המשיבה אוחזת בפסק דין חלוט נגד החייב לתשלום חוב כספי העומד כיום על סך של 4,735,671 ₪. החייב לא פרע את חובו, ובעקבות כך ניתנה נגדו התראת פשיטת רגל.

במסגרת ההתנגדות להתראה טוען החייב כי המשיבה לא מיצתה את הליכי ההוצאה לפועל נגדו, וכי הליך הפש"ר פוגע בשמו הטוב בהיותו רואה חשבון במקצועו. בנוסף, ככל שיוכרז פושט רגל, לא יוכל להמשיך ולעסוק במקצועו. החייב מוסיף וטוען כי הציע למשיבה להגיע עימה להסדר חוב, אלא שהצעתו נדחתה. הוא מציע לשלם לה מדי חודש בחודשו סך של 15,000 ₪.

לאחר שעיינתי בנימוקי ההתנגדות, באתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות, באשר אין היא מגלה הגנה כלשהי מפני התראת הפש"ר.

הכלל הוא שבית המשפט איננו דורש מהנושה הפותח בהליכי פש"ר נגד חייב, כי יוכיח את התועלת הצפוייה לו מנקיטה בדרך זו. בנוסף, הטענה לפיה הנושה לא מיצה את הליכי ההוצאה לפועל, אינה טענת הגנה ראויה נגד מתן התראת פש"ר. כפי שנפסק בבש"א 23215/01 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מנשה כהן (פורסם בנבו, 17.02.2002):

"בשלבי התראת פשיטת הרגל והבקשה למתן צו כינוס, אין בית המשפט דורש מהנושה המבקש, כי "יוכיח" את התועלת שגלומה עבורו בהליכי פשיטת הרגל. זאת אף לא בהוכחה לכאורה, מן הסוג הדרוש למתן סעד זמני, קל וחומר שלא לפי מאזן ההסתברות הדרוש לזכיה במשפט אזרחי. לעניין תועלת הגלומה בהליך - די לנושה לחשוף קצהו של שיקול או סיכוי הגיוני, שאינו מופרך וחסר-בסיס על פניו, בכדי לדלג מעל "משוכה" זו. לעניין זה, אין לי אלא לחזור על ההלכה כי אין לחייב זכות מוקנית כי הנושה יפתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל דווקא, להבדיל מהליכי פשיטת רגל. הטענה כי "לא מוצו הליכי ההוצאה לפועל", דינה אף היא להדחות על הסף. גם מסיבה זו, אין כל טעם להקשות על נושה בדרישה להוכחת "התועלת" אשר תצמח לו מהליכי פשיטת רגל דווקא"