פש"ר 34561-12-09 מ' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

1.השאלה הדורשת הכרעה בתיק זה היא האם יש מקום ליתן הפטר לחייב, לבקשתו, וזאת לנוכח התנגדויות הנושים כפי שיפורטו להלן וטענותיהם בדבר חוסר תום לבו ביצירת החובות. להלן העובדות הרלוונטיות הצריכות להכרעה.

2.ביום 11.02.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו בגין חובות מוצהרים בסכום כולל של 14,600,000 ₪ ל-45 נושים. צו התשלומים שהושת על החייב עמד על סך של 1,000 ₪ לחודש. ביום 22.03.2011 הוכרז החייב פושט רגל והמשיב 2, עו"ד אופיר פדר, מונה כנאמן על נכסיו (להלן: "הנאמן"). בעניינו של החייב הוגשו 19 תביעות חוב בסכום כולל של 15,591,074 ₪.

3.ביום 01.08.2013 הגיש החייב בקשה למתן הפטר, וזאת בחלוף שלוש שנים ומחצה בהליך. החייב טען בבקשתו כי במהלך התקופה עמד בחיוביו בהליך, שילם את צו התשלומים החודשי ודיווח על הכנסותיו והוצאותיו כנדרש. החייב ציין בבקשתו כי למרות גילו (62 שנה בעת הגשת הבקשה), הוא לא בחל בשום עבודה ומזה כארבע שנים הוא עובד בשתי משרות. החייב מציין כי בכל מקרה לא יוכל לפרוע את חובותיו העצומים, ולנוכח הזמן שחלף, גילו והתנהלותו התקינה בהליך, מבקש הוא לקבל הפטר (להלן: "בקשת ההפטר").

4.בקשת ההפטר הועברה לתגובת הנאמן. זה האחרון סקר את עובדות המקרה, ציין כי נכון ליום 21.08.2013 יש בקופה סך של 41,600 ₪, וכי התנהלותו של החייב בהליך תקינה. מחד, מציין הנאמן את גילו של החייב, את משך הזמן בהליך, את העובדה כי אין בבעלותו נכסים ברי מימוש ולא נראה כי צפוי להגדיל את הכנסתו בעתיד כשיקולים התומכים במתן הפטר. מאידך, ציין הנאמן את אחוז המיצוי הנמוך (פחות מ-0.5% אחוז דיבידנד לנושים) וכן את הטענות הקשות של חלק מהנושים בדבר יצירת חובותיו. משכך, המליץ הנאמן על קביעת מועד דיון בבקשה.

5.בעקבות המלצת הנאמן, נקבע מועד לדיון בבקשת ההפטר ליום 13.07.2014 (להלן: "הדיון הראשון"). לקראת הדיון הראשון הגיש הנאמן תסקיר, וזאת ביום 09.04.2014. בתסקיר זה סקר הנאמן, בין היתר, את נסיבות ההסתבכות של החייב. לטענת הנאמן, ובהתבסס על דברי החייב, ההסתבכות הכלכלית החלה בשנת 1986 עת רכש החייב דירה ומימן אותה באמצעות הלוואות שנטל מבנק לאומי, בנק הפועלים ומהשוק האפור. באותה עת עבד החייב בחברת בניה, אך זו הפכה חדלת פירעון, והחייב נותר ללא עבודה ולא יכול היה לעמוד בתשלומי המשכנתא. כך, החל החייב (לטענתו) להיות רדוף על-ידי גורמים פליליים. הדבר גרם גם למשבר משפחתי והחייב עזב את ביתו, כשבהמשך אף ניסה להתאבד בשל המצב שנוצר. בשנת 1991 או בסמוך לכך החל החייב לעבוד באגודת העיתונאים כשכיר, והשתכר בסכום של 5,000 ₪, אולם מכיוון שלא היה בכך כדי לשלם את חובותיו, נאלץ החייב, לטענתו, ליטול הלוואות נוספות מהשוק האפור ומהבנקים, וזאת בין היתר, באמצעות ילדיו.

6.הנאמן בתסקירו לקראת בקשת ההפטר ממשיך לסקור את השתלשלות העניינים ומציין כי בשנת 1995 נמכרה דירתו של החייב ואשתו (לימים גרושתו) במסגרת תיק ההוצל"פ והתמורה חולקה לנושים ולגרושת החייב. בשנת 2002 התפטר החייב ופיצויי הפיטורין, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל עוקלו על-ידי ההוצל"פ והביטוח הלאומי. משנת 2003 עובד החייב בעבודות מזדמנות בתור שיפוצניק ובשל ההגבלות שהוטלו עליו מכוח תיקי ההוצל"פ, לא יכול היה לנהל חשבונות בנק.

7.הנאמן סוקר את חובותיו של החייב. הנאמן אישר 18 תביעות חוב מתוך 19 תביעות חוב שהוגשו, כשהתביעות המאושרות עומדות על סך של 3,164,245 ₪. מתוך הסכום הכללי שאושר, אזי למשיב 3, אברהם אירני חברה להשקעות ולמסחר בע"מ (להלן: "אירני") אושר סך של 242,156 ₪; למשיב 4, סלע ברעם, אושר סך של 727,815 ₪; למשיב 6, ישרא-בטון בע"מ אושר סך של 78,565 ₪. הנאמן מזכיר כי בעבר ועובר להכרזת החייב כפושט רגל הועלתה התנגדות חלק מהנושים להכריז על החייב כפושט רגל, וזאת נוכח טענותיהם (אותן אפרט ביתר פירוט להלן) לפיהן חובותיו לא נוצרו בתום לב. בתסקירו המשלים של הנאמן מיום 16.03.2011 התייחס הנאמן לתום לבו של החייב, וכאז כן עתה אינו רואה מניעה ליתן לחייב הפטר, והציע להתנות זאת בתוספת סכום סמלי נוסף לקופה.

8.המשיב 1 (להלן: "הכנ"ר") הגיש את עמדתו לבקשת ההפטר כשבוע לפני מועד הדיון. הכנ"ר ציין כי לחייב חוב פיגורים קטן וכן כי קיימת בעייתיות מסוימת בנושא הדו"חות. בכל הנוגע לטענות בדבר חוסר תום הלב, מציין הכנ"ר כי הנאמן בדק את טענות אלה לעומק, ועל-פי ממצאים אלה עולה כי החייב לא פעל בחוסר תום לב במטרה לרמות את נושיו, אלא בשל מצבו הכלכלי אליו נקלע, אשר מנע ממנו לפרוע את החובות לנושים שלא מכוונה תחילה. הכנ"ר מציין כי הטענות אשר הועלו על-ידי החייב לא הבשילו כדי הליך משפטי, ומשכך הצטרף הכנ"ר לעמדת הנאמן.

9.עובר לדיון הראשון הוגשה התנגדות מטעם הנושה תעשיות רדימיקס ישראל בע"מ (להלן: "רדימיקס"). תביעת החוב של רדימיקס אושרה בסך של 121,535 ₪. לטענת רדימיקס, אין מקום לתת לחייב הפטר שכן הדיבידנד המוצע לנושים הינו נמוך והחייב מצדו לא מוסיף כל תוספת משמעותית.

10.ביום 13.07.2014 התקיים כאמור הדיון הראשון בבקשת ההפטר. לדיון זה התייצבו הנושים ברעם סלע, ישרא-בטון וסטיב עית'. הנאמן ציין כי הוגשו התנגדויות גם מטעם רדימיקס ומטעם בנק דיסקונט שהינו נושה בסכום של 123,110 ₪ (נושים אלו לא התייצבו לדיון). באותו דיון ציין הנאמן כי נבדקו טענות הנושים המתנגדים אשר התייצבו לדיון לפיהן החובות נוצרו במרמה ובגניבה. הנאמן מציין כי הדברים נבדקו עוד לפני הדיון בהכרזה, כי החייב זומן פעמיים לחקירה, כי התצהירים אשר הוגשו על-ידי הנושים המתנגדים בתמיכה לטענותיהם נבדקו, כי התברר שהתלונות שהוגשו נגד החייב נסגרו מחוסר אשמה או מהיעדר ראיות. מכל הטעמים הללו, עמד הנאמן על דעתו שאין זה המקרה המצדיק אי מתן הפטר לחייב או החרגה של אחד מחובותיו.