פש"ר 34386-09-12 לוצקי נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

רקעבפניי בקשה הנאמן לביטול ההליכים ובקשת החייב להסדר נושים.

כנגד החייב הוצא צו כינוס ביום 13.9.12 ובו חויב לשלם מדי חודש את הסך של 1500 ש"ח. בהמשך, עקב לידת בנו של החייב, הופחת התשלום החודשי לסכום של 500 ₪.

ביום 28/8/13 הגיש המנהל המיוחד (שמונה אח"כ לנאמן) דו"ח בעניינו של החייב.

החייב יליד 1983, נשוי + קטין. נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 307,000 ₪. המנהל המיוחד תיאר הוצאות מופרזות של החייב הכוללות תשלום הוצאות אחזקת רכב בסכום של כ- 3,000 ₪ והחזר הלוואה לדודו של החייב בסך 1,000 ₪. הכנסת החייב הסתכמה ב- 7,000 ₪ עד 8,000 ₪ נטו, ואשתו אינה עובדת. לחייב נקבע צו תשלומים של 1,500 ₪, אשר הופחת, לבקשת החייב, ל- 500 ₪ לחודש.

המנהל המיוחד המליץ להעלות את התשלום החודשי ל- 2,000 ₪ לחודש.

החייב הגיב לדו"ח וביקש להעמיד את צו התשלומים על 500 ₪ לחודש. החייב טען שאשתו אינה עובדת עקב לידת בנם וכי יש לבני הזוג רכב טוסון אשר נרכש על ידי אביה של אשתו, על מנת לאפשר לאשתו לצאת לעבודה וכי בניגוד לאמור בדו"ח, הוצאות אחזקת הרכב מסתכמות ב- 1,500 ₪.

ב- 2/9/13 התקיים דיון בתיק. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, הכריז כב' השופט אריאל חזק את החייב כפושט רגל וקבע כי צו התשלומים יעמוד על סכום של 2,000 ₪ לחודש.

ב- 27/10/14 ביקש החייב להפחית את צו התשלומים ל- 500 ₪. לטענתו הוא מרוויח 9,000 ₪ לחודש ואשתו אינה עובדת. החייב טען שלאשתו נוצר חוב לבנק, ולכן ביקש להפחית את התשלום החודשי ל- 500 ₪ למשך חצי שנה, בה יסולק החוב לבנק, ולאחר מכן להעלות את התשלום החודשי ל- 1,000 ₪ לחודש.

ב- 6/1/15 דחה כב' השופט חזק את הבקשה.

ב- 20/3/16 ביקש הנאמן לבטל את ההליכים, מאחר שהחייב לא שילם 19 תשלומים ואינו מגיש דוחות. ב- 20/3/16 נקבע שעל החייב לסלק את מחדליו תוך 30 יום.

החייב הגיש תגובה בה טען שאינו יכול לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו, והציע לשלם לקופה 55,000 ₪ תוך 45 יום כהסדר בהתאם לסעיף 52 לפקודה.

לאחר מכן הוגשו עוד מספר בקשות ותגובות של הצדדים, מהן עולה שהחייב לא שילם את התשלום החודשי, גם לאחר בקשת הנאמן מיום 20/3/16. בין השאר השיג החייב על צו התשלומים שנקבע לו, בין השאר עקב לידת בנו השני.

דיון והכרעה

כב' השופט חזק, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, קבע שהחייב ישלם סכום של 2,000 ₪ לחודש. מבקשות הנאמן מסתבר שהחייב הפסיק לשלם את התשלום החודשי מאז אוגוסט 2014 (או סמוך לכך). אין מקום להשגות החייב על צו התשלומים שנקבע לו ואם הוא היה סבור שכב' השופט חזק טעה, היה עליו להגיש ערעור.

התנהלות החייב מלמדת על זלזול בוטה בהליך. חייב אשר אינו משלם במשך כמעט שנתיים את צו התשלומים, יצר חוב פיגורים של 42,000 ש"ח ואינו מגיש דוחות, אינו זכאי שבקשתו להפטר תידון. לא רק זאת, לאחר שהוגשה הבקשה לביטול ההליך, במקום לפעול באופן מידי לסילוק מחדליו, יצר החייב מחדלים חדשים ולא שילם מאומה.

עיון בבקשות ותגובות קודמות שהוגשו בתיק, מלמד שהחייב לא הפנים את היותו בהליך פשיטת רגל ואינו מקיים את חובותיו בהליך. כך, לדוגמה, אשתו של החייב עובדת מספר שנים; למרות שהאישה לא עבדה, שלחו בני הזוג את בנם למעון; החייב ואשתו מחזיקים או החזיקו רכב והוציאו הוצאות כבדות לאחזקתו; החייב ואשתו יצרו חוב חדש לבנק; החייב העדיף להחזיר חוב לדודו מאשר לשלם לקופת הכינוס; החייב הגיש בקשות להפחתת צו התשלומים לסכום נמוך בהרבה מיכולתו; וכו'.