פש"ר 32954-05-14 אבו פריחה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

צו לכינוס ניתן לחייבת ביום 19/5/2014, במסגרתו הושת על החייבת צו לתשלומים בסך של 400 ₪ לחודש.

ביום 13/1/2016 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הליכים שכן החייבת אינה מגישה דוחות חודשיים כנדרש וכי לחייבת חוב פיגורים ב- 9 תשלומים חודשיים.

ביום 19/2/2016 ניתנה לבקשת החייבת ארכה בת 60 יום להסרת המחדלים או להצעת מתווה ראוי לסילוק הפיגורים.

ביום 28/3/2016 החייבת הציעה לשלם מדי חודש סך של 600 ₪. 400 ₪ על חשבון צו התשלומים השוטף ו- 200 ₪ על חשבון חוב הפיגורים, עד לכיסוי מלוא החוב.

המנהל המיוחד התנגד לבקשה וטען כי היא אינה ראויה שכן הצעת החייבת הנה לסלק הפיגורים במשך 26 חודשים. כמו כן, נטען כי בניגוד להצעתה ממשיכה החייבת שלא לשלם את צו התשלומים וכי הצטבר לחובתה חוב בגין 13 תשלומים חודשיים. המנהל המיוחד טען גם כי החייבת לא נימקה הסיבה שבגינה לא עמדה בתשלום צו התשלומים וכי הנימוקים שהועלו על ידה היו ידועים עוד במעמד צו הכינוס.

ביום 4/5/2016 ניתנה החלטה לתגובת החייבת תוך 20 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים מנימוקי המנהל המיוחד, ללא כל התראה נוספת.

החייבת לא הגיבה כפי שנדרשה בהחלטה מיום 4/5/2016 ונראה כי הצעתה של החייבת אינה הולמת ואינה ראויה בנסיבות העניין, ועל כן אין מקום לקבלה.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1.צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 19/5/2014 להגנתה של החייבת – בטלים.

2.בקשת החייבת להכריז עליה כפושטת רגל – נדחית.

3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבת יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

4.שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.

5.הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

6.כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייבת בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.