פש"ר 32470-11-11 מלר ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.ביום 18/4/16 התקיים בפניי דיון בבקשה למתן הפטר מותנה אשר הוגשה על-ידי החייב. בבקשתו זו הציע החייב להפטירו מחובותיו כנגד תשלום סך של 100,000 ₪. לדיון זה התייצבו החייב ובא כוחו; ב"כ המנהל המיוחד, עו"ד משה תורג'מן; ב"כ הכנ"ר; וכן נציגי הנושים בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל"); ב"כ הנושה מיקי עוז עסקים בע"מ (להלן: "מיקי עוז") והנושה משה ניסים; ב"כ עיריית תל אביב. כמו כן, התייצב הנושה משה ניסים בעצמו. במהלך הדיון עמד החייב על בקשתו, מנגד הן ב"כ המנהל המיוחד, הן נציגת הכנ"ר והן הנושים ביקשו את ביטול צו הכינוס לאלתר. מכאן שבפסק דין זה עליי להידרש לשאלת מתן הפטר מותנה, כבקשת החייב, או ביטול צו הכינוס, כמבוקש על-ידי יתר הגורמים.

להלן העובדות הצריכות לענייננו.

2.צו הכינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 14/6/12 והושת עליו צו תשלומים של 500 ₪ לחודש. יש לציין כי מדובר בהליך שני לחייב, זאת לאחר שהליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר- שבע (6305/05) בוטל בעקבות דיון שהתקיים ביום 9/10/07 (להלן: "ההליך הקודם"). במסגרת דיון ההכרזה בהליך הקודם הוצגו ממצאים של חוקר פרטי ונטען כי החייב נהג שלא בתום לב, משכך חזר בו החייב מבקשתו למתן צו פשיטת רגל וההליך הקודם בוטל כאמור.

3.במסגרת ההליך הנוכחי הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב בסכום כולל של 9,367,560 ₪. ביום 30/9/13 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך, ראו בקשה מס' 4 בתיק. ביום 23/10/13 הגיש החייב את תשובתו לבקשת הביטול, ביום 4/12/13 הצטרף הכנ"ר לעמדת המנהל המיוחד וטען כי בשל חוסר תום לבו של החייב יש לבטל את ההליכים. החייב מצדו ביקש שהות להציע לנושיו הצעת הסדר, והצעתו עמדה על 300,000 ₪. הצעתו זו נדחתה על-ידי הנושים. יצוין כי בעקבות הגשת הצעת ההסדר לא ניתנה החלטה בבקשה מס' 4.

4.לאחר שנדחתה הצעתו של החייב להסדר נושים, הגיש הוא כאמור ביום 21/5/15 את בקשה מס' 5, היא הבקשה למתן הפטר מותנה כנגד תוספת הסך של 100,000 ₪. לשיטתו, סכום זה מהוון 16 שנים נוספות בהליך. בסעיפים 14-15 לבקשתו מציין החייב כי מעת מתן הצעת ההסדר חל שינוי לרעה בנסיבות חייו, כמו גם במצבם הכלכלי של בני משפחתו ומקורביו, ולכן ידו משגת כדי הסך של 100,000 ₪ בלבד. החייב מדגיש בבקשתו כי חובותיו נוצרו כבר לפני למעלה מ-15 שנה; כי במהלך ההליך הנוכחי לא הוגשה כל בקשה לשינוי גובה התשלומים; אין בידו כל נכסים הניתנים למימוש; ואין כל תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. החייב דחה את טענות הנושים אשר הועלו במשך השנים לעניין תום לבו. בעניין הנושה מנשה ניסים, ציין החייב שמדובר בתביעה שהחלה עוד בשנת 1998; לגבי הנושה מיקי עוז ציין החייב כי לדעתו מדובר ברדיפה אישית. החייב הכחיש כי מסר דיווחים כוזבים במהלך ההליך. החייב ציין כי על מנת לבטל את הליך פשיטת הרגל, לא די בתהיות וסימני שאלה, אלא יש צורך בהצגת ראיות פוזיטיביות, וכאלו אינן בנמצא. החייב הפנה לפסיקה הרלוונטית וטען כי יש להיעתר לבקשת ההפטר. בין היתר, מציין החייב את גילו (50) ועברו הצבאי המפואר (לוחם בשייטת 13). החייב ציין כי עבר ניתוח לכריתת מלנומה ונמצא הוא במעקבים רפואיים. החייב טען כי הוא עובד בעבודות מזדמנות כמציל, שליח, חלוקת עיתונים, והכל על מנת למצות את כושר השתכרותו.

5.לבקשת ההפטר הגיבו המנהל המיוחד והנושה מיקי עוז. יצוין כי גם בנק הפועלים אשר נושה ב-24% הודיע על התנגדותו לבקשת ההפטר. בנק הפועלים ציין כי החייב ניסה להבריח נכסים ואינו מדווח אמת בקשר לרמת מחייתו. המנהל המיוחד בתגובתו סוקר את מחדליו של החייב בהליך. לשיטתו, קיימות סתירות בין תצהיר הסתבכותו הכלכלית לבין הממצאים אשר נמצאו בפועל על-ידי המנהל המיוחד. המנהל המיוחד מציין שהחייב ייחס את כל חובותיו לקריסת עסק בשם "לואיזה", אולם ממצאיו של המנהל המיוחד הוכיחו כי החייב ניהל גם עסק נוסף בשם "בסט ביי" ונתן ערבויות לעסק אחר בשם "קפה א. בימה". המנהל המיוחד טוען כי למרות טענות החייב שהיה רק שכיר ב"קפה א. בימה", הסתבר לו כי הוא נוהג בעסק זה מנהל בעלים.

6.המנהל המיוחד טוען כי גם במרוצת ההליך יצר החייב מחדלים רבים, ותיקן אותם באופן חלקי רק כשהדבר שירת את האינטרסים שלו. כך לא שילם החייב תשלומים חודשיים במשך 9 חודשים; לא הגיש כלל דוחות בשנת 2013; דוחותיו היו חסרים אסמכתאות מהותיות כגון חוזה שכירות של הנכס אליו עבר להתגורר במושב אודים; חוזה העסקה במקומות עליהם הצהיר ואסמכתאות בגין הוצאותיו. המנהל המיוחד ציין כי שכר הדירה המדווח אינו עקבי ולא ניתנו לכך כל הסברים. בנוסף, טוען המנהל המיוחד שמחקירותיו עלה שהחייב ירש מאביו זכויות בשני נכסים אותם העביר לאמו ללא תמורה או בתמורה חלקית בשעה שהיה חדל פירעון. המנהל המיוחד ער לעובדה כי הוא אינו יכול לפעול כנגד הענקות אלו בשל הזמן שחלף, אולם סבור שיש בכך כדי להשליך על תום לבו של החייב.

7.עוד בפי המנהל המיוחד טענות לגבי רמת חייו של החייב. החייב מדווח על הכנסה הנעה סביב סך של 5,000 ₪, אך מאידך דיווח בזמנים שונים על תשלום שכר דירה בסך 4,500 ₪. נטען כי החייב אינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו או שאינו מדווח על ההשתכרות הנכונה בפועל. המנהל המיוחד מציין שההליך הקודם בוטל, בין היתר, לאור ממצאי החוקר שהצביעו על כך שהחייב אינו מדווח אמת לגבי הכנסותיו. המנהל המיוחד מצביע על כך שמיד בסמוך לאחר ביטול ההליך הקודם השתתף החייב בקורס סקיפרים בעלות של 8,000 ₪ ונרכשו עבורו שני קטנועים. אמנם נטען כי המימון נעשה על-ידי בת זוגתו דאז ועל-ידי דודתו או מעסיקו, אולם המנהל המיוחד טוען כי אם ברשות החייב לגייס מממנים לצורך מחייתו, מן הראוי כי יגייס כספים לצורך הצעת הסדר הולמת. המנהל המיוחד טוען כי אין להתעלם מהתנגדויות הנושים (מיקי עוז וניסים משה נושים יחדיו בסכום של כ-3.3 מיליון ₪; בל"ל בסכום של כ-270,000 ₪; ובנק הפועלים שהביע אף הוא את התנגדותו בסכום של כ-24% אחוז מסכום החוב).

8.הנושה מיקי עוז הגישה כאמור התנגדות וציינה כי כל נסיבות ההסתבכות הן בחוסר תום לב ותוך הטעיית הנושים. ב"כ הנושה מיקי עוז הפנתה בעניין זה לת"א 37769/97 ולפסק הדין שניתן בעניינו של החייב. לטענתה, הצעות ההסדר נועדו אך למשוך זמן. ב"כ הנושה מיקי עוז ציינה כי הוגשה כנגדו, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, המרצת פתיחה בנוגע לנכסים אותם העביר לאמו ותביעה זו תחודש אם יבוטלו הליכי פשיטת הרגל. ב"כ הנושה מיקי עוז טוענת כי הוכח שהחייב לא דיווח אמת לחוקרת באשר לעבודתו בחברת "אבי מנופים".

9.הצדדים כאמור התייצבו לדיון בפניי ביום 18/4/16 וכל צד חזר על טענותיו. ב"כ המנהל המיוחד ציין, בין היתר: "ההרגשה היא שאיפה שלא נדרוך בתיק זה אנו נתקלים בסילופים של החייב, בחצאי אמיתות, בחוסר תום לב בהתנהלותו [...] הסברה היא שנכסיו של החייב מצויים בידי אמו, מוחזקים על-ידה, עד שהחייב ייצא לדרך חדשה ויכול ליהנות מהפירות שלהם ומהנכסים עצמם. זו התחושה הקשה של הנושים [...] אני סבור שבקשת ההפטר על סך של 100,000 ₪ כשאנו יודעים שהאם מחזיקה לפחות בשני נכסים, כשאחד מהם היא דירה ברח' חנקין בתל אביב בשווי של כ-2 מיליון ₪, הצעה זו אינה מביאה באופן ראוי את האיזון בין זכויות הנושים לבין זכויות החייב" (עמוד 2, שורות 6, 15, 23).