פש"ר 32289-12-12 - פסקדין

מונחת לפניי בקשת חברת גולדנפלייס ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת") לעיון בתיק פשיטת הרגל של מר ירום רוזנברג (להלן: "המשיב"). יצוין כי ביום 13.5.2014 בוטל ההליך בעניין המשיב.

לטענת המבקשת היא נתבעה ע"י המשיב בתיק שמספרו 30314-07-14 והעיון בתיק דנן נחוץ לה "בכדי לבחון את טענות המשיב ככל שהן משפיעות על התיק דנן" ומכח עקרון פומביות הדיון. המבקשת מפנה לסעיף 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשנ"ג - 2003 (להלן: "התקנות") ולפסיקה כמפורט בסעיפים 4 -6 ל"בקשה למתן החלטה". לטעמה, על בעל דין המתנגד לעיון לעמוד בנטל השכנוע כי אין להתירו ובהעדר טעם מיוחד רשאי כל אדם לעיין בתיקי ביהמ"ש. המשיב לא הצביע בתגובתו על טעם משפטי לפיו חל חיסיון ביחס למידע המצוי בתיק וניכר כי הוא מסתירו. על כן יש, לגרסתה, לאפשר לה את העיון בתיק.

המנהל המיוחד מתנגד לבקשה בנימוק שהמבקשת אינה נמנית על נושי המשיב בהליך הפש"ר ולכן לשיטתו נתוני התיק חסויים מפניה.

המשיב מתנגד אף הוא לבקשה. לטעמו, בגין מעשי המבקשת נפתחו נגדו מאות תביעות אישיות וחייו התדרדרו לתהום עמוקה ולמעשה עד ליום זה נאבק במלחמות לטיהור שמו.

הכנ"ר מסכים לבקשה באופן חלקי שכן, לא מצא בתגובת המשיב טעם ממשי שיש בו כדי להצדיק את דחיית הבקשה במלואה. לשיטתו מכח תקנה 4 לתקנות ועיקרון הפומביות יש לאפשר את העיון אולם יש להגבילו לכתבי בית הדין בלבד למעט עיון בסמכי חקירה (לרבות בקשות חסויות ודו"חות חודשיים, ככל שמצויים בתיק) ומסמכים אשר חלה עליהם סודיות בנקאית או רפואית, ככל שצורפו לתיק.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות הקיימת לכל אדם, אף אם אין הוא בעל דין, לעיין בתיק. המדובר בזכות הנגזרת מעקרון פומביות הדיון שהינו עקרון יסוד המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

בהתאם לתקנה 4(א) לתקנות, כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ביהמ"ש, כל עוד העיון בתיק אינו אסור עפ"י דין. תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

למעשה תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005) (להלן: "פרשת פז-גל")). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון ובשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. ראו גם רע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט.

בענייננו, אין כל איסור שבדין לעיין בתיק. כמו כן, קיימת הצדקה לכאורה לאפשר את העיון שכן המבקשת הינה בעל דין בתיק אחר שמתנהל בינה לבין המשיב וברצונה לבדוק האם יש בתיק זה כדי להשליך או להשפיע על ההליך האחר. סבורתני כי מתן העיון לא יפגע במשיב או באינטרס הציבורי. יחד עם זאת, ולמרות שהמשיב לא טען זאת (ובהקשר זה יש לשים לב כי אין הוא מיוצג), מסכימה אני עם הכנ"ר שאין לאפשר עיון גורף בתיק בשל זכות הפרטיות שעלולה להיפגע ממתן זכות עיון בלתי מוגבלת בתיק.

לאור זאת ובשים לב לתקנות 18(ג)(ה), 59(ג) ו-60א(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 סבורתני כי האיזון הראוי הוא לאפשר למבקשת לעיין בכתבי בית הדין המצויים בתיק אך לשלול את האפשרות לעיין במסמכי חקירה, בקשות חסויות, דו"חות חודשיים ומסמכים אשר חלה עליהם סודיות בנקאית/ רפואית, ככל שקיימים מסמכים שכאלה.

בכפוף לאמור לעיל, מתירה את העיון בתיק.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.