סעדי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' - פסקדין

1.לפניי בקשת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") לבצע קיזוז חוב החייב כלפיהן מתוך כספים המוחזקים בידיהן והשייכים לחייב.

לטענת מגדל נטל מהן החייב שתי הלוואות, אולם חדל משלם את ההחזרים. מגדל מציינת כי החייב חתם על הסכמים לפיהם הוא משעבד את זכויותיו אצלה ואף הסכים להתיר למגדל לבצע קיזוז.

המנהל המיוחד מסכים לבקשה.

החייב מתנגד לבקשה וטוען כי עיון בהסכמי ההלוואות אינו מלמד כי הסכים לזכות שיעבוד וקיזוז.

2.סעיף 85(1א) לפקודה קובע כי אין לפדות כספים המוחזקים למטרת קצבה.

עם זאת נקבע ברע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין פינצב") כי בהתקיים תנאים מסויימים רשאית מחזיקה לפדות כספים מוגנים המיועדים לקצבה ואשר שימשו בטוחה להלוואה שנטל החייב.

בעניין פינצב קבע כב' השופט מינץ כי החייב אינו נדרש להסכמת המחזיקה (מגדל) לצורך יצירת השיעבודים עם מתן ההלוואות כדי שתעמוד למגדל זכות העכבון. הוסיף כב' השופט מינץ וקבע: "שזכות העכבון מתהווה על רקע החיובים ההדדיים שנוצרו בין המלווה המחזיק בידו את כספי הלווה והחיוב הכספי שהלווה חייב למלווה (ע"א 5789/04) המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטקר (פורסם בנבו) (10.6.2007), להלן: ענין המשביר).

עוד קבע כב' השופט מינץ "כי זכות העכבון שבידי המלווה משתכללת מעצמה (ומבלי שניתנה לכך הסכמה קודמת) עם היווצרות החוב, ובמקרה שלנו במועד פתיחת הליך פשיטת הרגל, בעת שניתנה ההלוואה לא נוצרה עדיין זכות העכבון, ולכן גם לא חלה כל מגבלה לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל".

כב' השופטים דנציגר וברון בחרו שלא להידרש לסוגייה זו.

עכבון הוגדר בסעף 11(א) לחוק המטלטלין, תשל"א – 1971 כ"זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב".