פש"ר 31523-03-15 בנק הפועלים בע"מ נ' לנקרי ואח'

בין הנושה למנהל המיוחד והחייב נתגלעה מחלקות בשאלה האם יש להעביר כספים אשר הפקיד החייב בתיק 20157-12-11, בו ניהל הנושה תביעה נגד החייב, בסכום של 50,000 ₪ (להלן: "הכספים"), לקופת פשיטת הרגל או לידי הנושה.

לטענת הנושה, בשנת 2011 הוא הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החייב, ע"ס 68,056 ₪, בגין שירותים משפטיים שנתן לו; בית משפט השלום דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגיש החייב; החייב הגיש ערעור בע"א 25471-07-12 (להלן: "הערעור") על פסק הדין של בית משפט השלום; החייב הפקיד עירבון בסך 10,000 ₪ בקופת בית משפט המחוזי, להבטחת הוצאות הנושה; במהלך הדיון שהתקיים בערעור ביום 10/9/13, הגיעו הצדדים להסכמה, על פיה: "מקבלים את הצעת בית המשפט לפיה הערעור יתקבל באופן שתינתן רשות להגן על פי בקשת רשות להגן שהוגשה לבית משפט קמא ... קבלת הערעור ומתן הרשות להגן מותנים בכך ש... יפקיד המערער סכום של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בנוסף לפיקדון בסך 10,000 ₪ שהופקדו בערעור, כאשר הסכום הכולל של 50,000 ₪ יועבר לקופת בית משפט שלום כתנאי למתן רשות להתגונן".

ביום 26/8/15 הגיש המנהל המיוחד בקשה להעברת הכספים לקופת פשיטת הרגל (בקשה 6). ביום 2/9/15 הורה כב' השופט חזק, אשר טיפל אז בתיק, "כמבוקש".

ביום 6/10/15 ביקש הנושה לבטל את ההחלטה (בתהליך 8, יחד עם בקשות בעניינים נוספים). הנושה טען שמדובר בערובה ספציפית שהופקדה לטובתו. הצדדים הגישו תגובות לטענת הנושה (בתהליכים 10 ו- 11) וכב' השופט חזק קבע את הבקשה לדיון.

ביום 25/1/16, לאחר שהתיק הועבר לטיפולי, התקיים הדיון שקבע כב' השופט חזק. בדיון הסכימו הצדדים למנות את עו"ד שרון בירון מרקוביץ כמנהלת מיוחדת (להלן: "המנהלת המיוחדת") לבדוק, בין היתר, את תביעת החוב של הנושה. עוד סיכמו הצדדים כי היה והמנהלת המיוחדת תקבע שמגיעים לנושה כספים כלשהם, יגישו הצדדים טיעונים משלימים ובית המשפט יכריע במחלוקת.

ביום 7/4/16 הכריע עוה"ד בירון מרקוביץ בתביעת החוב וקיבלה אותה בסכום של 43,182 ₪, לאחר קיזוז הכספים, תוך שהיא קבעה שאם ביהמ"ש יקבע שהכספים אינם מוקנים לנושה, יערך חישוב חדש של סכום תביעת החוב המאושרת.

נוכח זאת הגישו הצדדים טיעונים משלימים (בתהליך 16. המנהל המיוחד הגיש ביום 29/5/16 טיעונים בבקשה 18, ביחד עם בקשה נוספת שלו. למען הסדר, הועתקו טיעוניו גם לתהליך 16).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לדחות את טענת הנושה שהכספים הופקדו כ"ערובה ספציפית", ולהורות על העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל, מהנימוקים שיפורטו להלן.

בהתאם להסכמת הנושה והחייב בערעור, החייב הפקיד את הכספים בקופת בית משפט השלום, כתנאי למתן רשות להתגונן, וקיבל רשות להתגונן.

בטרם מתן פסק דין, הגיש נושה אחר של החייב, בנק הפועלים בע"מ, בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל נגד החייב, וביום 30/3/15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

נוכח מתן צו הכינוס, עוכבו ההליכים בתיק 20157-12-11, בטרם מתן פסק דין.

ככל הנראה, אם היה מתקבל פסק דין לטובת הנושה, היה בית המשפט השלום מורה על העברת הכספים לידי הנושה. אולם, מאחר ולא ניתן פסק דין, אני סבור שיש ללמוד גזירה שווה מהוראות סעיף 91(א) לפקודה, הקובע: " נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ...", ביחד עם הוראות סעיף 91(ב) לפקודה, המגדיר: "לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב".

כך גם בענייננו- הנושה "תפס" כספים השייכים לחייב, אולם מאחר והנושה לא השלים את ההליך בטרם יום מתן צו הכינוס, בדרך של קבלת הכספים לידיו, גוברות זכויות הנאמן על זכויות הנושה.

על כן, אני מורה למזכירות בית משפט השלום בתל אביב להעביר את הכספים אשר הפקיד החייב בתיק 20157-12-11, לקופת פשיטת הרגל המתנהלת על שם החייב אצל הכונ"ר מחוז הדרום.

אם יש צורך בכך, יגיש המנהל המיוחד צו לחתימה.

נוכח האמור לעיל, תעדכן המנהלת המיוחדת (עו"ד שרון בירון מרקוביץ) את הכרעתה בתביעת החוב של הנושה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ו, 01 יוני 2016, בהעדר הצדדים.