פש"ר 30223-05-14 אבו גאנם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' - פסקדין

: | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי
30223-05-14
22.3.2016
בפני השופטת:
חנה קיציס

- נגד -
מבקשים:
אחמד אבו גאנם
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. שגיא רוזנק (מנהל מיוחד)

פסק דין
 

 

1. בפני ערעור על החלטתו של המנהל המיוחד במסגרתה נדחתה תביעת החוב שהוגשה מטעם המערער.

2. ביום 11.3.14 הגיש המערער לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 22541-03-14) תביעה כנגד החייב, בגין ערבותו לחברת "ג.א מחפרוני המרכז בע"מ" ח.פ. 513934828 (להלן: "החברה") בה שימש כבעל מניות יחיד החייבת (בחשבון מס' *) סכום של 441,717 ₪, ובגין חוב בחשבונו הפרטי (חשבון מס' **) החייב בסכום של 14,890 ש"ח. ביום 10.6.14 קיבל בית המשפט את תביעת המערער (להלן: "פסק הדין").

ביום 8.6.14 ניתן צו לכינוס נכסי החייב. ביום 13.8.14 הגיש המערער למנהל המיוחד תביעת חוב, בהתבסס על פסק הדין, על הסך של 486,682 ₪. ביום 5.8.14 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב, תוך שנימק כי למערער בטוחה ביחס לחובו של החייב, יעה אופני ש.י. 2011 (להלן: "הנכס"), אשר שוויו עולה על גובה החוב נשוא תביעת החוב, וכי המערער לא ויתר על בטוחה זו שיש בה כדי להבטיח פרעון החוב.

3. לטענת המערער, שגה המנהל המיוחד בקביעתו כי בהתאם לסעיף 84 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), יש לדחות את תביעת החוב , שעה שהייתה בידו של המערער בטוחה להבטחת חובו, והוא לא ויתר על בטוחה זו. המערער מדגיש כי הנכס שועבד להבטחת חובות החברה ולא להבטחת חובות החייב. על כן, ולאור הכלל המשפטי הידוע בדבר "אישיות משפטית נפרדת", אין לראות במערער נושה מובטח, כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, באשר לחובות החייב.

מעמדו של החייב במקרה דנן הוא בגדר ערב לחובות החברה בלבד, וערבותו זו אינה הופכת את המערער לנושה מובטח ביחס לנכסי החייב. בעניין זה מפנה ב"כ המערער לספרם של השופטים א' גרוניס וש' לוין - פשיטת הרגל, מהדורה שלישית, ירושלים תש"ע – 2010, בעמוד 257.

זאת ועוד, בשל העובדה כי הנכס אינו מוקנה כלל לנושי החייב, אם כי לנושי החברה, אין בוויתורו של המערער כדי להביא להגדלת קופת פשיטת הרגל.

המערער הוסיף כי מימושה של הבטוחה מוטלת אף היא בספק, שעה שהנכס לא אותר וקיים קושי רב במציאתו.

4. המנהל המיוחד, טוען בתגובתו, כי בהתאם לסעיפים 83 ו-84 לפקודה, נושה שלא ויתר על הבטוחה העומדת לו ולא מימש אותה, זכאי לקבל דיבידנד רק בשל סכום החוב העולה על שווי הבטוחה. בעניינו של המערער שווי הבטוחה עולה על שווי תביעת החוב , ועל כן נדחתה תביעת החוב במלואה כדין.

עוד לטענתו, ההפרדה בין חובות החייב לחובות החברה הינה הפרדה מלאכותית ; למערער חוב אחד בלבד , "עסקת יסוד" אחת בלבד, והוא החוב בגינו הוגשה תביעת החוב.

המנהל המיוחד מוסיף וטוען כי אם יוותר המערער על הבטוחה ויאפשר למנהל המיוחד להעמידה לטובת כלל נושי החייב יביא הדבר לצמצום הנשיה ולאיזון בין הנושים. לדבריו, פרשנות המערער לפיה הוא זכאי לקבל דיבידנד בתיק הפירוק ובהמשך תעמוד לו הזכות להפחית עוד מחוב החייב כלפיו, באמצעות מימוש הבטוחה, עלולה להביא לידי גביית יתר על חשבון הנושים האחרים.

5. בדיון מיום 18/2/16 נחקר החייב על גורלו של הנכס. החייב העיד כי הנכס נגנב לפני שנתיים. בסיום הדיון הוריתי לחייב להמציא לידי ב"כ המערער את כל האסמכתאות שיש בידיו באשר לגניבה הנטענת ואת פוליסת הביטוח לנכס למועד הגניבה. על פי הודעת ב"כ המערער החייב לא פעל על פי החלטה זו ולא המציא המסמכים המבוקשים.

6. כאמור המדובר בבטוחה שנעלמו עקבותיה והמערער על אף מאמציו אינו מצליח לשים את ידו עליה. החייב מצדו אינו מסייע בדרך כלשהיא למערער ואינו מציג בפניו את המסמכים המבוקשים כדי לאפשר לו לנסות ולהתחקות אחר עקבותיה.

7. לטעמי יש לקבל את הערעור מן הטעמים הבאים:

א. צודק המערער כי הבטוחה ניתנה מטעם החברה והמערער נושה מובטח באשר לחברה ולא באשר לחייב.

ב. גם לו תתקבל טענת המנהל המיוחד לפיה מדובר בהפרדה מלאכותית בין החייב לבין החברה וכי הבטוחה נועדה להבטיח את 2 החובות גם יחד, עדיין אין מקום לטעמי לדחות את תביעת החוב נוכח הוראות סעיפים 83-84 לתקנות הפקודה; הוראת תקנה 84 דנה בנושה ש"הערובה בידו" ובהתאמה כך יש לקרוא את הוראת תקנה 83. על כן הוראות תקנות אלו דנות בנושה אשר אוחז בבטוחה או לכל הפחות זו בהישג ידו . בענייננו המערער אינו אוחז בבטוחה ומאמציו לאתרה עלו בתוהו. על כן המדובר בבטוחה ערטילאית, ששוויה "על הנייר בלבד" ואין לה כל תוכן ממשי. בנסיבות אלו אין מקום להדירו מהליך הכינוס, גם אם לא ויתר על ערובה זו.

8. אומנם, יתכן והנכס ימצא לאחר חלוקת הדיבידנד בתיק זה, ואז כל סכום שיתקבל כתוצאה ממימוש הנכס יפחית את חוב החייב ויעמיד למערער תשלום עודף ביחס לנושים האחרים. יחד עם זאת, אפשרות זו אינה צפויה להתגשם בקרוב והשאלה מה דינו של התשלום העודף ביחס לנושים האחרים, תידון בהמשך ככל ויהיה מקום להידרש אליה.

9. אשר על כן הערעור מתקבל במלואו.

ככל וימצא הנכס וינקטו הליכי מימוש על ב"כ המערער למסור את מלוא המידע על כך למנהל המיוחד ולנושים בתיק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>