פש"ר 2989/09 ליונס נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח',פש"ר 8752-08-14 אקמן נ' גראנט איון ואח' בקשה 20 - פסקדין

נגד החייב, איוואן גראנט גריב (להלן: "החייב"), הוגשה בקשה לצו לכינוס נכסיו והכרזתו כפושט רגל לבקשת אחד מנושיו. במסגרת זו ניתן צו כינוס ובהמשך הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד זאב הופמן מונה לנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").

הנאמן היה בעלים של דירה ברחוב הרב לנדאו 5 בבני ברקה (חלק מחלקה 5 בגוש 6189) (להלן: "הדירה").

על זכויות החייב בדירה נרשם שעבוד ברשם המשכונות לטובת אהרון אקמן (להלן: "הנושה"), לפי הסכם הלוואה ושטר משכון מיום 19.63.09 שלפיו התחייב הנושה להלוות לחייב סך של 500,000 דולר (להלן: "השעבוד").

הנאמן סבר שדין השעבוד להתבטל ומשכך הגיש בקשה למתן הוראות, היא הבקשה מושא החלטה זו שבה ביקש מבית המשפט ליתן פסק דין שלפיו השעבוד בטל מהטעמים שבבקשתו. הנושה באמצעות ב"כ עו"ד ורדי טען שדין הבקשה להידחות ויש לאפשר לו להגיש בקשה למימוש השעבוד בלשכת ההוצאה לפועל וזאת מהנימוקים שמפורטים בתגובה.

התקיים דיון בבקשה ובמהלכו חקירות עדים וביניהם עו"ד יצחק פרדלסקי שערך את הסכם ההלוואה והשעבוד ושלאחר עדותו המציא מסמכים נוספים והצדדים הגישו סיכומי טענות. סברתי שיש מקום להגיע לידי הסדר בתיק ומשכך בדיון 13.7.14 הוצע הסדר לצדדים שלפיו מבלי לגרוע מכל טענה ינקוט הנושה בבקשה למימוש השעבוד, ככל שלא תהייה מניעה לקבלת הבקשה, ימונו הנאמן וב"כ אקמן ככונסי נכסים לדירה וימכרו אותה בהתאם לתנאי שטר השעבוד וכספי התמורה יופקדו בידיהם בנאמנות. בהמשך יכריע בית המשפט בפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, לאחר הגשת סיכומים, בסכום שיועבר לנושה והיתרה תוותר בקופת הפש"ר. הנאמן, הנושה וב"כ הכנ"ר הודיעו על הסכמתם להצעה. איפשרתי לנושי החייב למסור את עמדתם להצעה וזו אכן הוגשה כאשר הנושה פידם בע"מ שנשייתה טרם אושרה התנגד לה. בהחלטתי מיום 22.7.14 דחיתי את התנגדות הנושה, אישרתי את ההסכמה ונתתי לה תוקף של החלטה (להלן בהתאמה: "ההסדר" ו-"ההחלטה"). על ההחלטה לא הוגשה למיטב ידיעתי בקשת רשות ערעור, לא כל שכן הנושה פידם הגישה סיכומים בכתב באשר להכרעה בפשרה לפי ההסדר, ומשכך ההסדר בוצע הלכה למעשה. דהיינו, הנושה הגיש בקשה למימוש הדירה ת.א. 8752-08-14), החייב לא התנגד לבקשה למימוש השעבוד, וניתן צו לאכיפתו שבמסגרתו מונו עוה"ד הופמן וורדי ככונסי נכסים (להלן: "כונסי הנכסים"). כונסי הנכסים תפסו את הדירה, פעלו לממשה ומכרו אותה. ביום 28.1.15 אושרה מכירת הדירה תמורת הסך של 2,210,000 ₪. לאחר מכן נדרשו הליכי פינוי החייב מהדירה, פסיקת הוצאות בקשר למכירה ושכר כונסי הנכסים. יתרת התמורה מופקדת בידיהם הנאמנות של כונסי הנכסים.

ההכרעה התעכבה לאור בקשת הנאמן לחקור את הנושה לאור מידע שהתגלה לו וחקירה כאמור התקיימה ביום 7.6.15 שלאחריו הוגשו סיכומים לרבות של הנושה פידם. אציין שלאחר מכן שוב הוגשה בקשה להמצאת ראיות נוספות. סופו של דבר בדיון ביום 22.2.16 באשר להמשך גורלו של ההליך ולאחר חקירת החייב שהתקיים במעמד כונסי הנכסים, החייב, הכנ"ר והנושים, הודע שאין התנגדות שבית המשפט יכריע בבקשה זו בפשרה לאור המסמכים שבתיק וללא צורך בתגובת הכנ"ר (עמ' 64 שורות 20-22). בסעיף 3 להחלטה מאותו יום קבעתי שלאור ההסכמה האמורה, תינתן הכרעתי בבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, ולאור ההסכמה למתן פסק דין בפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד – 1984 ללא הנמקה, אני מורה שתמורת המכירה בהפחתת ההוצאות והשכר שמופקדת בנאמנות בידי כונסי הנכסים תחולק כדלקמן:

40% לנושה המובטח באמצעות ב"כ עו"ד ורדי.

60% לקופת פשיטת הרגל באמצעות הנאמן עו"ד הופמן.

כונסי הנכסים יחלקו את הכספים כמפורט לעיל.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ו, 02 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.