פש"ר 25560-07-10 אבוטבול נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' - פסקדין

על רקע טענות הנושה נגד ההסכמה שבין הנאמן וישראל חנוכה (להלן: "חנוכה" ו/או "צד ג'"),בדבר תשלום של 85,000 ₪ לפידיון חלקו של החייב בעיזבון אביו המנוח (להלן: "המנוח"), בפני הודעה ובקשה מטעם הנושה, במסגרתה טענה כי לאחר שקיבלה את המסמכים המגבשים את טענות אחות החייב, תמי חנוכה ז"ל (להלן: "המנוחה") ולאחר עיון בהם לא הוכיחה המנוחה את חובות העיזבון להם טענה. לפיכך, עתרה הנושה במסגרת אותה הודעה בבקשה למתן הוראות ליורשי המנוחה ולאחרים להגיש תצהירים בעניין עיזבון המנוח ולהציג מסמכים שונים.

רקע וטענות הצדדים

1.ביום 1.7.10 הגיש החייב, חיים אבוטבול (להלן: "החייב") בקשה למתן צו כינוס לנכסיו והכרזתו כפושט רגל בגין חובות בסך כולל של כ-99,000 ₪. ביום 30.8.10 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והמנהל המיוחד נתמנה על ידי הכנ"ר.

2.ביום 4.5.11 הכריז כב' השופט מנהיים על החייב כפושט רגל ועו"ד רונן בצלאל, מונה כנאמן על נכסי החייב (להלן: "הנאמן").

3.מדו"ח הנאמן שהוגש במסגרת בקשת החייב לקיים דיון הפטר עלה כי אביו של החייב נפטר ביום 24.11.11 והותיר אחריו עיזבון של חובות רבים מצד אחד ובית מגורים ממשוכן ומעוקל מצד שני (ברח' סטפן וייס 27 בחיפה, גוש 10804, חלקה 70, תת חלקה 1 (להלן: "הנכס")). אביו של המנוח הותיר אחריו 6 ילדים וכולם, למעט החייב, הסתלקו לטובת אחות החייב, תמי חנוכה ז"ל (לעיל: "המנוחה") שסעדה את האב המנוח ותמכה בו כלכלית כולל מכירת דירתה להחזר חלק מחובותיו. המנוחה הציעה לפדות את חלקו של החייב בנכס בתמורה לסך של 85,000 ₪, והכל בשל מסמכים שהציגה לנאמן אודות חובות בגין הלוואות שהעניקה למנוח. לאחר מותה, מר חנוכה, בעלה (לעיל: "חנוכה" ו/או "צד ג'"), עמד אחרי הצעת אלמנתו והציע את אותה הצעה של פדיון זכויות החייב בנכס בתמורה לסך של 85,000 ₪.

4.ביום 15.6.14 התקיים דיון בבקשת הפטר שהגיש הנאמן עקב גיבוש מתווה לסיום תיק הפש"ר על דרך ההפטר כאשר בני המשפחה, הסכימו לשלם סכום כסף לסיום כלל המחלוקות בתיק כאמור לעיל. ב"כ הנושה, מרגלית צלגוב (להלן: "הנושה") התייצבה לדיון והביעה הסתייגויותיה מהמתווה הנ"ל.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ניתנה החלטה לפיה, זכותה של הנושה למצות את הבירור בעניין. משכך, הוריתי לנאמן להזמין חוו"ד שמאית נוספת לגבי הנכס (כשהכנ"ר יקבע את זהות השמאי) ולאחר מכן לבוא בדברים עם יורשיה של המנוחה לאור המסמכים וחוות הדעת השמאית העדכנית לגבי גובה הסכום בו תפדה המשפחה את חלקו של החייב בנכס. כן ציינתי בהחלטתי זו כי היה והנושה תהא מעוניינת לפנות לבית המשפט לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן:"הפקודה") עליה להגיש בקשה מתאימה תוך 30 ימים מיום קבלת הדו"ח.

5.ביום 7.7.14 הגישה הנושה בקשה לקבל לידיה מידע ומסמכים מהנאמן לצורך בחינת ערעור על החלטותיו.

6.ביום 1.9.14 הגיש הנאמן דו"ח מעודכן ובו פירט כי קיים את החלטת בית המשפט מיום 15.6.14. הנאמן הודיע שלאחר הדיון פנה אל הכנ"ר וקיבל הסכמתו למנות את השמאי אלי סידאוי לבדוק את הנכס. ביום 20.7.14 מסר השמאי אלי סידאוי חוו"ד לפיה הנכס שווה בגבולות 1,680,000 ₪ בעת מכירה מרצון, כשבהליך של מימוש מהיר יהיה מקדם הפחתה 15%, דהיינו בגבולות 1,430,000 ₪.

לבסוף ציין הנאמן שמסקנתו נותרה בעיניה ועקב כשלון הצעת ההסדר, יש לקבל הצעת המשפחה לשלם סך של 85,000 ₪ (שהם גם פדיון שווי חלקו של החייב בנכס העזבון וגם תשלום עבור דמי שכירות של משפחת צד ג' מאז פטירת המנוח). מסקנתו הייתה כי יש לסיים את תיק הפש"ר הנ"ל בהפטר מותנה, שתנאי להפטר יהא העברת פדיון נכס הירושה ושכר דירה של צד ג' ובסך הכל 85,000 ₪ לקופת הכנ"ר. עוד ציין הנאמן כי לעניין התנגדות הנושה, לא מצא ממש בטענותיה, לא בעניין חלקו של החייב בנכס המקרקעין, לא בעניין דמי השכירות ולא בעניין כושר השתכרותו של החייב ולכן הוא סבור כי יש להורות על דחיית תביעת החוב שהגישה.