עירית תל אביב-יפו - הנושה נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' - פסקדין

האם יש להעביר את כספי מכר דירת החייב המצויים בקופת הוצאה לפועל  לידי המבקשת או לקופת הכינוס? 

א.רקע עובדתי

1.ביום 21.5.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ועו"ד שפירא מונה למנהל מיוחד על נכסיו.

2.ביום 28.11.16 הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן.

3.ביום 16.3.2000 נכנסה לתוקפה אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), תש"ס-2000 (להלן: "האכרזה") במסגרתה הוכר חוב הארנונה כחוב לפי פקודת המיסים.

4.לחייב חובות עוד משנות ה-90 של המאה הקודמת בגין מיסי ארנונה ומים שהוא חב לעיריית תל אביב, שהיא אחת מנושיו (להלן גם: "הנושה" או "העירייה"). לשם גביית החוב, רשמה העירייה ביום 6.11.07 הערה לטובתה על זכויות החייב בנכס שהיה בבעלותו (ובבעלות אחותו) בשדרות ירושלים בת"א (להלן: "הנכס"). הדבר נעשה בהתאם לסעיף 11א (1) ו-(2) לפקודת המיסים (גביה) (להלן: "פקודת המיסים") בגין חוב ארנונה שהיה לחייב על נכס אחר (להלן: "ההערה"). ביום 29.8.08 פתחה העירייה תיק הוצל"פ לשם מימוש הנכס.

5.במועד רישום ההערה על זכויות החייב בנכס, היו רשומים כמה עיקולים על הנכס. בין היתר, היה רשום עיקול מיום 24.2.05 בגין חוב לבנק לאומי, ועיקול נוסף שנרשם ביום 9.5.05 בגין חוב לבנק מזרחי טפחות.

6.ביום 30.9.09 מונה ב"כ הנושה לכונס נכסים על זכויות החייב בנכס. כונס הנכסים פנה לביהמ"ש בתביעה לפירוק שיתוף בנכס (כיוון שהיה בבעלות משותפת עם אחותו) וביהמ"ש נתן פס"ד לפירוק השיתוף.

7.ביום 7.7.14 נמכר הנכס ע"י ב"כ הנושה במסגרת כינוס נכסים וכספי תמורת המכר הועברו לתיק ההוצל"פ. לאחר קיזוז שכ"ט הכונס, הוצאות הכינוס והעברת מחצית מתמורת המכר לאחותו של החייב (בהתאם לפס"ד לפירוק השיתוף), נותר סך של 264,421.27 ₪ בגין חלקו של החייב בנכס (להלן: "הכספים").