פש"ר 2435-09-12 גרבש נ' הזייל ואח'

עניינה של ההחלטה בבקשת המנהל המיוחד להורות על מאסרו של החייב.

רקע

1. לבקשת נושה, ניתן ביום 05.11.12 כנגד החייב צו כינוס, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 1,300 ₪ לחודש. בדיון מיום 21.04.13 הופחת סכום זה ל500 ₪.

2. ביום 16.01.13 הגיש המנהל המיוחד בקשה למאסר החייב, לאור המצב שהתברר ולפיו אין החייב עומד בתשלומים החודשיים שנקבעו ואף אינו מגיש דוחות חודשיים כפי שקבע ביהמ"ש בהחלטה מיום 05.11.12. ביום 16.01.13 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום. ביום 25.02.13 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן החלטה בעניין מאסר החייב בהעדר תגובה מטעם החייב. בקשה נוספת באותו עניין הוגשה אף ביום 07.03.13.

3. ביום 17.03.13 למרות שהחייב לא הגיב למבוקש, נקבעה בקשת המנהל המיוחד לדיון ליום 21.04.13. בדיון זה בו התייצב החייב, הופחת צו התשלומים לסך של 500 ₪ ולאחר שהחייב טען כי אינו יכול לעמוד בצו התשלומים המקורי.

4. במעמד הדיון הוזהר החייב כי במידה ולא יעמוד בצו התשלומים שנקבע ובמידה ולא יגיש דוחות חודשיים, יהיה רשאי המנהל המיוחד לחזור על בקשת המאסר, וכי בקשה זו תישקל באור אחר.

5. ביום 05.08.13 חזר המנהל המיוחד והגיש בקשה למאסר החייב שכן החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים ואינו מגיש דוחות חודשיים. ביום 27.08.13 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום.

6. ביום 01.10.13, לקראת דיון שנקבע במעמד החייב בדיון מיום 5.11.12, הגיש המנהל המיוחד תסקיר ממנו עלה כי החייב לא שילם ולו תשלום אחד לקופת הכינוס וכן אין הוא מגיש דוחות חודשיים. במסגרת התסקיר חזר וביקש המנהל המיוחד שיינתן צו למאסר החייב.

7. לדיון מיום 06.10.13, לא התייצב החייב. חרף זאת, עדיין ניתנה הזדמנות נוספת לחייב להתייחס ולהגיב לבקשת המנהל המיוחד וזאת עד ליום 20.10.13, תוך שצויין בהחלטה כי בהעדר התייחסות יינתן צו כמבוקש.